"אני מרגישה שבעלי מזלזל ברגשותיי": מיומנו של יועץ נישואין
"רגע", עצרתי אותו בעדינות, "אני מבין שאתה כאוב, ויש לך מה לומר בנושא. אך קודם", פניתי אליה, "האם באמת התכוונת למה שהוא הבין?" והיא בהבעת פנים מופתעת: "מה פתאום? תמיד הוא מבין עקום!"
"רגע", עצרתי אותו בעדינות, "אני מבין שאתה כאוב, ויש לך מה לומר בנושא. אך קודם", פניתי אליה, "האם באמת התכוונת למה שהוא הבין?" והיא בהבעת פנים מופתעת: "מה פתאום? תמיד הוא מבין עקום!"
מה הטעם לאיסור שעטנז? מה מקור השם? היכן מצוי המכשול? ומה שכרו של הזהיר משעטנז?
העין היא איבר מיוחד, שונה משאר האיברים שלנו. הבורא יצר אותה כך, שנהיה מוכרחים לעצום אותה בכל כמה שניות. חכמינו מגלים את הסיבה: את מה שראינו בעינינו, קשה לשכוח. על חשיבותה של שמירת עיניים
הנגיעות האישיות הן אחד המכשולים הקשים ביותר בחיים רוחניים. כיצד נלמד להביט במציאות ולקבל החלטות, לא בהדרכת האינטרס? ומדוע נגיעה שמאחוריה רצון טוב, עלולה להיות מסוכנת אפילו יותר? דבר תורה לפרשת שלח לך
מעשה המרגלים מלמד אותנו להיות אנשי אמת: להיות מודעים לעצמנו, למניעים ולסיבת ההחלטות שלנו. לשים לב שאנו עושים את הדברים עם רצון כן ונקי, ולא מתוך הטיה של נגיעות אישיות. דבר תורה לפרשת שלח לך
סרטון יפהפה אשר מאפשר הצצה אל עולמם של מספר יהודים מבוגרים, החיים בעירק. "ארץ ישראל היא הארץ הקדושה, וכל יהודי רוצה לעלות אליה", אמר אחד מהם כשנשאל אודות העלייה ארצה. מקווים בשבילם שהחלום הוגשם, גם בעבורם
אמרו חכמים שבאותו הדור, לא נבטל שלא לאמרה בקדושה כלל, כדי שיתפרסם הנס לדורות, אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל
מרן הביט בפני השואל, ואמר לו: 'אולי הינך בעל גאווה!' והוסיף: 'יתכן שאתה מתגאה בתוך ביתך, ומתנהג ביהירות כלפי אשתך!'.
המעניין הוא, שהיהודי מגיע עם התיק גם לשיעורי התורה בשבת, וגם לאחר שדרשתי על כך, ואמרתי באופן ברור שכסף הוא מוקצה גמור בשבת ואסור לטלטלו, האיש ממשיך להגיע בשבת כשתיק הכסף בידו
עצתו של הגאון היתה, שאם עד היום שיווק תשעים שקיות, הרי מעתה יוסיף עשר שקיות, דהיינו שימכור מאה ועשר שקיות בכל חבילה, ובכך יוכל לכפר על מה שעשה. היהודי קיבל את הדבר על עצמו, למרות שמן הסתם היה לו קשה לעשות זאת
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה