עשיתי הסבה ממתמטיקה לפסיכולוגיה – צדקתי
והפעם במדור: קוראת רוצה לדעת האם המעבר ללימודי פסיכולוגיה אכן מתאים לה
והפעם במדור: קוראת רוצה לדעת האם המעבר ללימודי פסיכולוגיה אכן מתאים לה
תמיד רציתי למשוך תשומת לב. אבל כשהתחלתי להתלבש בצניעות, גיליתי פתאום שאני אכן בת מלך – ומקבלת יחס בהתאם
לאה גינדי וילדיה חוו את יציאת מצרים על בשרם כשהצליחו להימלט מסוריה לפני 33 שנים ולהגיע לישראל – ממש בתקופת הפסח
יפוש ברכהן מופיעה כזמרת מאז שהיא נערה צעירה, אבל תמיד היה ברור לה שהיא שרה בפני נשים בלבד. ולא, היא לא חושבת שהיא מפסידה משהו בגלל זה: "דווקא בציבור החרדי, יש לי הרבה יותר מקום לפרוח"
מדי שבועיים-שלושה ניגשה הגברת שוב ושוב לרבי אהרן וביקשה לדעת מהיכן הכסף. רבי אהרן, שקדושתו הייתה מהמפורסמות ולא אבה לשוחח עמה, החליט לגלות לה את מקור הכסף, וכך היא לא תציק לו יותר
הקולגה שעבדה איתי אהבה רעיונות יהודים, אבל התנגדה להגבלות על החופש שלה. האם היהדות בהכרח כובלת? ומה ההבדל בינה לבין סוגים של שעבוד כמו 'להתחרות עם השכנים' או 'לחקות את כוכבי הריאליטי'?
גייל ששון איבדה שבעה מילדיה בשריפה בברוקלין לפני שנה. אבל בסיפור מצמרר שהתרחש לאחרונה, היא זכתה למסר שמיימי שהזכיר לה שהשם תמיד איתה
מוצרים שכבר קודם הפסח אינם ראויים לאכילה עד כדי שאפילו כלב אינו אוכלם, אין להם דין של חמץ ומותר להשהותם ולהשתמש בהם בפסח (אבל לא לאוכלם). מתוך ביאור ההגדה של פסח, "אבני נזר", מאת הרב זמיר כהן
הוא גדל ללא שום זיקה ליהדות, התגורר בווילה מפוארת בקיבוץ שמיר והפעיל פיצרייה מצליחה. אבל אחרי שאריה אקרמן החל לחפש משמעות לחייו, ומצא אותה ביהדות - החלו גם התמודדויות לא פשוטות. עם הקיבוץ, עם אשתו, ואפילו עם הקפה על הרצפה. אבל בשנים האחרונות, בעקבות עבודה פנימית מאומצת עם עצמו, יצא סוף סוף לחירות. ראיון מרגש שסוגר הרבה יותר ממעגל אחד
לפני שלוש שנים, בעיצומן של ההכנות ליריד המעצבים שהיא מפיקה מידי ערב פסח, נורית כהן החלה להרגיש רע. בראיון מיוחד היא מספרת על גילוי הסרטן, ההתמודדות עם הטיפולים, ופרויקט הצלת החיים שהקימה כהודיה על החלמתה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה