שאלה

"למה לך למהר כל כך, אולי תערכו עוד מספר פגישות?..." אך הבחורה בשלה: "כבר מיצינו מספיק את הפגישות, והגענו להחלטה ברורה. חבל לבזבז זמן מיותר בעוד פגישות"

"אנא אל תתקשר למשטרה. הלא זהו בני יחידי, שמטפל בי במסירות. בלעדיו הרי שאוותר לבדי, זקן וגלמוד

כעבור שלש שעות העירו אותי, ונשמעה הפקודה: "חוזרים לחזית. להתארגן בזריזות". בעודי אחוז בחבלי שינה, התבוננתי בשעון, והוא הראה כי נותרה עוד חצי שעה לצאת השבת

שאלה מעניינת הועלתה על ידי בחור שביקר בגן החיות. הנה כשהגיע הבחור למקום בו נמצא הפיל, התרגש מאד, משום שכעת עומד לברך על הפיל לראשונה בחייו את ברכת "משנה הבריות"

האיש, שהיה שקוע בשינה עמוקה, לא הרגיש שהאש מתפשטת, וכפסע היה בינו לבין המוות. מי שכן הבחין בדבר היה הכלב שלו... בשיניו הסיר את השמיכה, ונבח בקול גדול, עד שנכנס שכן והציל את הזקן מהמוות

שאלה נוספת התעוררה בעקבות המעשה: הנה פנו בני המשפחה אל התלמיד חכם ושאלוהו: מכיון שיש לנו צער רב מחמת מותו של כלבינו הנאמן והאהוב, האם נוכל לברך את ברכת "דיין האמת"?

שאלה דחופה התעוררה לפנינו: מדובר באשה הרה בהריון רב עוברי, בשבוע 27 להריונה. אחד התינוקות נמצא במצוקה עוברית משמעותית

מיד עמד האיש ובירך בשם ומלכות 'הטוב והמטיב' (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). אך כעבור דקות מספר הבחין שטעה בדמיונו... המספר הנקוב בעיתון הוא למעשה מספר אחר...

והנה, בתום המלחמה, היהודי הדרומי עזב את דירת משפחת פרידמן, בהשאירו מעטפה גדושה ב-500 דולרים. מעטפה נוספת נמצאה על שולחן דירתו של שמעון, ועל גבה נכתב: "לשכניי היקרים והאהובים, תודה רבה על העזרה והכנסת האורחים"

באחד הימים עמדתי לצאת מן העיר לפגישה בעיר אחרת, ובצאתי את שערי העיר אמרתי את תפילת הדרך. ויהי אך סיימתי את הברכה, ולפתע צלצל הפלאפון. היתה זו אשתי, שהודיעה כי שכחה את מפתח הבית, וכעת אינה יכולה להיכנס...