מכבי לקחה אליפות, ולנו נשטף המוח
כולם נצבעו בכחול-צהוב ובשאגות שמחה שנשמעו למרחקים. ואני חושבת לעצמי, זה מה שמלהיב אותם בלי גבול? הם מודעים לפולחן שנערך סביב הכלום הזה? מחשבות של זכייה בגביע אליפות אירופה
כולם נצבעו בכחול-צהוב ובשאגות שמחה שנשמעו למרחקים. ואני חושבת לעצמי, זה מה שמלהיב אותם בלי גבול? הם מודעים לפולחן שנערך סביב הכלום הזה? מחשבות של זכייה בגביע אליפות אירופה
שיחת טלפון מפתיעה שמקבל רב הונגרי משנה את המפה המדינית בארץ מוכת השנאה. "אני רוצה להיפגש", אומר לו חבר הפרלמנט הכי אוהד נאצים בסביבה. הוא מסכים, ומאז עד למה שקורה בדרך הארוכה שבין אנטישמיות לפרו-יהדות. לפוליטיקאי המוביל קוראים צ'ונאד סגדי, והיום - אחרי מסע מהמם אל היסטוריה של משפחה ושל אומה - הוא חובש כיפה, מניח תפילין ומצפה לרגע שהקהילה המקומית תסלח לו ותסכים לקבל אותו בזרועות עם מספרים של מחנות השמדה
הרב יוסף סופר יצא לאירופה, ונפגש עם רבנים שסיפרו לו על האנטישמיות בארצם. האומנם יש מקום לחשש? האם יש סיבה להסתרת היהדות תחת כובעי הקסקט האירופאים? והאם יש אמת בדיבורים על האנטישמיות שחוזרת (בפעם המי-יודע-כמה) לאירופה? * האם שוב, בדורנו אנו "עומדים עלינו לכלותנו" ביבשת "נאורה" כמו אירופה? ומהו האיום הקיומי שגדול יותר מהאנטישמיות?
באתר בנייה בקריית יערים רוססו כתובות נאצה. ראש המועצה: "אני מופתע - זו הפעם הראשונה שקורה דבר כזה ביישוב, ואני מניח שאינו קשור לתושביו"
הסיפור המוכר על דמא בן נתינה, שמיאן להעיר את הוריו, מקבל גוון וצבע שונה מזווית מבטו של המהר"ל מפראג. וגם: מה ההבדל בין כיבוד הורים ליראת ההורים?
נזכרתי איך ליאת, חברתי הקרובה ביותר, אמרה לי באחת השיחות, שהיא רוצה לעיתים להחזיר אותו אליה חזרה לרחם כשעוד היה חלק בלתי נפרד מגופה הגשמי מרוב אהבה שלא ניתנת להכלה. טורה של אוריין רייס
ישבתי ברכבי ונדהמתי מגעגוע עמוק שהציף אותי. געגוע שמחזיר לימים שהיו בסה"כ לפני אך שבועיים. לפני החג והריחות שליבו את בואו. ביני לבין קוני אני יודעת עד כמה הרוחניות שלי מושפעת מהאכילה שלי. טורה של אוריין רייס
אני לא מתעורר. הקב"ה ממש מנער אותי - אלעד, שים לב, אני רוצה לשמוע אותך, תירגע רגע. אבל אין לי זמן עכשיו. אני צריך לנסוע מהר ולחזור לפני שבת... # תחרות הסיפור הקצר תשע"ד
"לפעמים הקב"ה שולח לנו ניסיון, רגע כואב באמת, כדי שאם נצליח בו הוא יוכל לתת לנו מהשפע שמחכה לנו. אחותי, בואי נזכור לרגע שזה לא הם!" # תחרות הסיפור הקצר תשע"ד
ליעל הייתה הדרך שלה להקל על עצמה. היא הייתה מבקשת לעצמה קביים. ככה היא הייתה מתבטאת. הייתה אומרת לעצמה: "עכשיו אני אשלם שמישהו יעשה לי את זה, עד שאלמד לעשות לבד. זה רק קביים" # תחרות הסיפור הקצר תשע"ד
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה