פרשת אחרי מות לילדים
אָמַר הַשּׁוֹמֵר הָעַצְלָן לְעַצְמוֹ: "אֲחַכֶּה רַק עַד שֶׁהַגַּנָּב יְמַלֵּא אֶת הַשַּׂק בִּסְחוֹרָה, וְאָז אֶתְפֹּס אוֹתוֹ עִם הַשָּׁלָל בַּיָּדַיִם"
אָמַר הַשּׁוֹמֵר הָעַצְלָן לְעַצְמוֹ: "אֲחַכֶּה רַק עַד שֶׁהַגַּנָּב יְמַלֵּא אֶת הַשַּׂק בִּסְחוֹרָה, וְאָז אֶתְפֹּס אוֹתוֹ עִם הַשָּׁלָל בַּיָּדַיִם"
כעיתונאי זה עניין של רגע אחד, ובעצם שבריר של שנייה, שבו אתה קולט שיש לך ביד סיפור מדהים. קלטת? תפסת. לא קלטת? פספסת
הנבואות גילו שגם לגלות ולסבל יבוא קץ ביום מן הימים. האם בימינו ניתן לראות את התגשמותן?
בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו
הַיָּמִים חָלְפוּ, עָבְרוּ חֹדֶשׁ וְגַם חָדְשַׁיִם, וְחַצְקְל לֹא הִגִּיעַ לַגְּמָ"ח לְשַׁלֵּם אֶת הַהַלְוָאָה וְלָקַחַת אֶת הַחֲלִיפָה בַּחֲזָרָה
מאבטח נשלח מתוקף תפקידו לאבטח מסעדה המגישה מאכלים טרפים. האם עליו לסרב, גם במחיר אבדן פרנסתו? (שו"ת)
בימי השואה הנוראה, הפצירו יהודים לפני ארה"ב להפציץ את תאי הגזים והמשרפות ומסילות הרכבת המובילות אליהם. אך נשאלת השאלה: האם מותר להרוג על מנת להציל? (שו"ת)
וכשם שקול התור הנשי שונה לחלוטין מהמקבילה הגברית, כך גם הלימוד הנשי, הבוקע מחדרי הלב והבית, שונה מהמיית הלימוד העולה מספסלי הישיבות. נשים פשוט לומדות אחרת; קבלו הצצה לספרה החדש של הרבנית ימימה מזרחי, פרשה ואישה. לפניכם המבוא
קשה לנו לקיים מצוות לפעמים. זה לגיטימי, מובן ועל כך אנו צריכים לעבוד. דבר אחד אומרת התורה לאדם: אל תגיד "אי אפשר". לקראת ראש השנה ננסה לחשוף את מעטה השקרים שבנה סביבנו היצר הרע ולעקוף אותו באלגנטיות מימין
"אז מה", שאלה דליה בקול מאשים, "אתה חוזר בתשובה עכשיו?" המילים פילחו את חלל החדר ופגעו ישירות בבטן הרכה. אם יש דבר אחד שמעצבן זה שמקטלגים אותך; קבלו טעימה ספרו המצליח של רן ובר, "התגלות". הפרק "חזרה הביתה", לעיונכם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה