"לפני עשר שנים, עמדתי מול נרות החנוכה ומיררתי בבכי. הייתי גרושה, בודדה וקרועה"
חיפשתי את האור והוא לא היה שם. לא היתה לי שום תקווה. אז איך זה שבסך הכל שנה לאחר מכן מצאתי את עצמי עומדת מול הנרות עם בעלי החדש ובוכה דמעות של הודיה?
חיפשתי את האור והוא לא היה שם. לא היתה לי שום תקווה. אז איך זה שבסך הכל שנה לאחר מכן מצאתי את עצמי עומדת מול הנרות עם בעלי החדש ובוכה דמעות של הודיה?
זה כמו לדעת מה רוצה הלב, וזה כל כך מבלבל. כמו להרגיש תחושה של כאב. המכתב שלעולם לא יישלח
זו אחת התמונות המביכות בתולדות הכנסת: ח"כ יצחק מאיר הלוי מגיע עם חולצה קרועה מההלוויה של אחותו, להצביע במליאה. זה סיפורה של האחות
הרהיטים של אבא, הבית של אמא, ונערה אחת קרועה בתווך. פרק ה' מתוך הספר "אין מקום לשתיים", המתפרסם באתר הידברות מידי שבוע
עובד עירייה שפינה פסולת באזור התעשייה, הופתע לגלות שקית קרועה ובה עשרות דגלוני דאעש. המשטרה מעריכה: אזרח ניסה להיפטר מהם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה