אפרת ברזל

האם מחמאות שאנחנו צריכות נובעות ממקומות בהם יש לנו אישיותית חוסר? האם מחמאות שאנו צריכות נמדדות לפי כמה התאמצנו באותו תחום עליהן? הטור השבועי של אפרת ברזל

"יקירתי", אני מודיעה לעצמי בדממה דקה, "את האמא הכי זקנה בכיתה הזו". "מה פתאום", אני עונה לעצמי, "לא יכול להיות, אני רגילה בקבוע שאני אמא צעירה, זה הסטטוס שלי"

ראשית, היכנסי אל עצמך פנימה וחפשי רצון. רצון לשלום. לפיוס. לאחדות. לקרבה. תצטרכי להודות, לכאוב קצת, לסגת מעט מאגו מנופח. לא משנה מאיפה הוא יבוא בך, הרצון לבקשת הסליחה, העיקר שהוא נמצא

אל תסתכלו עלי ככה, כאילו כולם מושלמים ועניותם הרגשית הסתיימה. לכולנו יש חלק עני כזה

ליאת בראל כתבה מכתב נוקב לח"כ גפני לאחר שהעיר על הנערים שלבשו חולצות X בשריפת האוטובוס בשנה החולפת. כעת היא משוחחת עם אפרת ברזל על חינוך והכלה

מה ההבדל בין ילד שקיבל ליטוף, לילד שלא קיבל? לאן מגיע בחיים מי שאמרו לו "תיזהר", ומי שאמרו לו "אני אתך"? מסר חשוב ומרגש

אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית רבקה יפה, אלמנת הרב דב יפה, על הכנה ותפילה לראש השנה, ועם רחל הבר, אלמנת הרב ישעיהו הבר זצ"ל, על מתנת החיים של "מתנת חיים"

בזמן שמבוגרים עסוקים באיך לנהל את התנהגותם של התלמידים, עסוקה החוברת הנפלאה הזו באיך יכול רב'ה לנהל את ההתנהגות שלו בשניות הקריטיות האלה לפני שהוא מוציא מפיו תגובה לתלמידיו

אפרת ברזל משוחחת עם עידית שלו, פסיכותרפיסטית ותלמידתה של ימימה אביטל, על קרבה לעומת תחושות של מרחק, ועל העבודה המיוחדת לימים של אלול

היא ראתה על השולחן גמרות כרוכות כאלה ואחרות, ותקעה לי ישר סכין בבטן: "זה מה שהבנים שלך לומדים? על מה מסופר פה, איזה סגנון ספרותי זה? למה זה מודבק עם פלסטרים, אבל יפה, זה מחובר עם חוט כמו כריכות של פעם"

מה בין השתדלות לסייעתא דשמיא? האם אנחנו צריכים לסדר את החיים, או לחכות שהקב"ה יסדר לנו אותם? אפרת ברזל ואורית וולף בדיון מרתק

אפרת ברזל בשיחה פתוחה עם נחמי רובין, אלמנתו של הרב יהודה רובין שנהרג באסון מירון, על היכולת להתחדש ולהיבנות

כשאוריאל, אח שלך, החבר הכי טוב של יהלי מגיל חמש בערך, התקשר אלי כדי להציע את אחותו הקטנה, היחידה, הבת של ז'אק ויעל ויניצקי, ההורים שלך, חברי הנפש שלנו שאנחנו אוהבים כל כך, הייתי צריכה כיול מחדש של המוח

מה קורה כשאת מגלה בתוכך חידושים משמחים ומדויקים, כאלה שלא עולים הרבה כסף אבל ממש איכותיים, והשאר, אלה שסביבך נשארים עוד בדגם הסוסיתא הישנה של עצמך? הטור השבועי של אפרת ברזל

אפרת ברזל ואורית וולף משוחחות על העדר מוסיקה בימי בין המצרים, על אבל וגעגוע, ועל נאמנות לתורה ולמצוות

אני מתנצלת בפני הקהל, ועושה מה שלא עשיתי בחיים: אומרת הלו, ושומעת את רחל, שואלת אותי בדאגה, "איפה את? קהל שלם מחכה לך כאן". הטור השבועי של אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם שירה שנרב, אמה של רינה שנרב הי"ד, שנרצחה לפני שנתיים, על געגוע אישי וגעגוע של עם, ועם סילבי ברדה, מומחית למערכות יחסים, על הגעגוע בקשר שלנו עם עצמנו

בסוף הגענו. מזיעים, מותשים, צמאים. "מה עושים פה?", הוא שאל אותי. הוצאתי את הפתקים עם העטים, ואמרתי, "כותבים"

אפרת ברזל משוחחת עם יעל זהבי, המנהלת החינוכית של ארגון "נפש יהודי", ועם הרב יהודה וינברג מ"אש התורה" על ירושלים והאהבה אליה, היום ואז, קירוב רחוקים דרכה – או אולי הדרך אליה

האם את חותכת כמו כולן? האם את רוצה להיות בסדר? רוצה להיות יצירתית או קונפורמיסטית למערכת? אולי תחתכי באלכסון ותצאי שונה לגמרי? הטור השבועי של אפרת ברזל