פסי דבלינגר

מישהי אמרה... אבל זה פשוט בגלל שהיא לא יודעת. אז היא אמרה

בל נשכח שגם אם הילדים רואים אותך עובדת ביום או בלילה, אבל הם יודעים ומרגישים שזה הכל רק אמצעי ולא מטרה - החיוך שלך והאהבה שלך אליהם יחסנו את נפשם

הטיפות הללו נתנו לי להבין שכמה שכל אחת היא אחת ומיוחדת בפני עצמה, יש לה גם חלק בעולם, חלק בעמ"י חלק בשרשרת הדורות, וחלק בקרוב הגאולה, כי היא מצטרפת למעשים נוספים של הכלל

"מה שאני לא מבינה", המשיכה הסבתא הצעירה, "זה איך זה שהמיילדות לא חוזרות בתשובה. הן רואות את הניסים הללו כל יום!"

כל אחד מאתנו תמיד מחויב למישהו. כשאתה  ילד - יש לך הורים, כשאתה נשוי - יש לך אישה, וכשאתה אבא - יש לך ילדים. כך לאורך כל הדרך יש דמות קרובה שבשבילה צריך "להיות בסדר"

שמעתי על בעל תשובה שראה משפחה נערכת לקראת שבת, והתבטא: "זה נראה שאתם מתארגנים לקראת אירוע. מתלבשים יפה, אבל בסוף נשארים בבית". כמה שזה נכון! שבת המלכה היא "אירוע" בשבילנו

אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה"

"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה

הגעתי להבנה שנכון שזה אופורי ונחמד לנסוע לראש השנה לבד, אבל זו גם "עבודה", ויש כאן אפילו סוג של "שיווין זכויות"

גיליתי שסוגיית ארוחת הערב לא נהירה להרבה אמהות. אז אספתי רעיונות בסיסיים וגם מגוונים, לרשימת רעיונות נחמדה לארוחת הערב. בתאבון