סין רהב מאיר

"כאשר הוא שמע את קולם של אחיו, כל בית ישראל, בוכים את השריפה, הם נטלו ממנו קצת מהצער, קצת מהכאב. הם הקלו עליו. גם אנחנו זוכים לתחושה הזו, שעם ישראל בוכה ביחד איתנו, וזה נותן לנו תקווה"

בתוך הציבור החילוני יש הרי דעות שונות, עם נימוקים שונים. איפה הן? האם באמת יכול להיות שאף חבר כנסת בכל המפלגות החילוניות לא חושב אחרת?

אנחנו הרוב השקט. אסור שנעמוד מנגד מול גל השנאה ששורפת ומכלה את התקווה לחיים משותפים. בואו ונבקש להחזיר את השפיות לחיינו. וגם: חכו לטקסטים שיתגעגעו לנתניהו הממלכתי, המתון והמאחד