הרב דניאל פנחסוב

אם בני הזוג נותנים הרגשה תמידית שהאחד חושב וכואב את הקושי של השני, זה בהכרח יביא אותם לתקשורת איכותית וטובה מאוד

כיצד אותו בחור, שרק לפני תקופה קצרה, לפני שהתחיל לדבר עם בת זוגו, חשב על כל מילה, איך היא תיראה בעיניה - יגיע להתנהגות אחרת לאחר החתונה?

אנו חוששים שעם הזמן, ההתלהבות והאהבה ילכו וייעלמו. אם כן, מה אנו אמורים לעשות כדי לשמר את המצב הקיים ולטפחו לשנים רבות?

הנכון והחובה הוא להמציא ולספק זמן לקיום שניהם. ההקפדה שלא לאחר לשיעור התורה מידי יום, לא חייבת להתפרש כבריחה מן הבית

אין ספור רצונות ובקשות קטנות, חולפות לנו בראש במהלך שיגרת היום יום, וכאשר הנטל הוא בלתי נסבל, פוקעת הסבלנות שלנו

"את חושבת שיש כאן ממה להתפעל?!", הפטיר משה, והסביר: החברה רוצה לשמור על שמה הטוב, וחשוב לה שנמשיך להיות בין לקוחותיה... לכן אין לה צורך בהוכחות, ואינה רוצה להיכנס לוויכוחים

חשוב מאוד לא להתעלם מתסמיני השחיקה כשהם בשלבים הראשוניים, ולטפל בהם. פעולה מונעת קלה עשרת מונים מריפוי כאשר המצב כבר התבקע

בבסיס הטענות והביקורת המופנות כלפי בן הזוג, ישנה מעין תחושת שחרור, פורקן, המגיעה ממקום של הסרת האחריות ממני והעברת האשמה כלפי השני

לעיתים אנו תופסים את חברנו על דרך השלילה, ואנו הופכים להיות ביקורתיים ופוסלים את מעשה חברנו. יש לדעת, כשאנו פוסלים את זולתנו אנו בעצם פוסלים את עצמנו

נכון לבדוק באלו הורים מדובר. האם הורים אלה ערניים לקשיים היכולים להיווצר בין כלה לחמותה, ומבינים את הנפשות הצעירות הבונות לעצמם קן משפחתי חדש?