טורים אישיים

אדם שנמצא במשבר חש לעיתים תסכול עצום מכך שהעולם סביבו ממשיך להתנהל כרגיל. מהי הגישה הנכונה שיש לנקוט בה כלפי הסביבה? עורך הדין דובי וינרוט מסביר

חשיבה חיובית קובעת את איכות חיינו ומשליכה עלינו באופן חיובי. כיצד לשלוט על המחשבות ולחשוב חיובי בזמן משבר? טור נוסף בסדרה של עורך הדין דובי וינרוט

כמה מקום צריך לתת לנקיפות המצפון בחיים שלנו? עורך הדין דובי וינרוט בטור חדש ומרתק

מי שחווה משבר מודאג לא אחת מההשלכות שלו על הסביבה הקרובה אליו יותר מאשר מההשפעות שלו עליו. עורך הדין דובי וינרוט עם שני כלים להתמודדות

עורך הדין דובי וינרוט בפינה חדשה, המספקת ארגז כלים להתמודדות עם משברים. והפעם: מהמשבר הכי גדול אפשר להצמיח את הישועה הכי גדולה. צפו

התקשינו לסלוח לו. ניסינו להדחיק אותו, כמו את המהפך של בגין, אבל הוא לא היה מוכן להידחק. הוא אמר בקול ברור וחד את מה שחשב, והדהד את האמת שגילה כמו שופר שהלך וחזק מאוד

טור נוטף דמעות לזכרו של מרן שר התורה, הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי זצ"ל: "בכה, בני, בכה, ראה את השמש, כמה היא חיוורת היום. על התייתמותו של עם שלם - גם השמים בוכים"

האירועים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים הזכירו למרים גולן את התקופה החשוכה של האינתיפאדה השנייה. לאו דווקא בגלל האלימות הערבית, אלא בשל קולות שמחשיבים את הרצון של יהודים להתגורר בירושלים בבתים בבעלות יהודית כ'התגרות'

לא זכיתי, למעט כמה מקרים שאפשר למנות על כף יד אחת, להכניס שבת בנחת. זה תמיד איפשהו על הציר שבין ריצה בבית כי שכחתי את האור במקרר\המזגן בחדר\מנורה כלשהי, ובין בכי. אבל אז שיניתי גישה, כולל הודעה מיוחדת לסיטרא אחרא, כבר ביום ראשון

עם כל הכבוד לכישוריהם של אנשים מוכשרים בכתיבת ספרים, הלחנת שירים או כל יצירה אחרת – בדרך כלל רובם מאותגרים מוסרית, ואין מה להעריץ. הם רק צינור בר מזל. ליצירה, יש לזכור היטב, יש חיים משל עצמה

החלטות לגבי לימודי תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מתקבלות, בין היתר, תחת לחצים גוברים והולכים של ארגונים חילוניים דוגמת הפורום החילוני. וזו לא הסיבה היחידה לדאגה

זה לא שאני נגד משפחה; להיפך, אני עובדת בזה כבר עשור וחצי. אני פשוט מאוד בעד אימהות. וזה הרבה יותר עדיף מאשר יום האב או יום הורה 1 ויום הורה 2

מציאות הלימודים-ללא-לימודים שמסעירה את חייהם של הורים מורים ותלמידים, לא מרשימה במיוחד את שרת החינוך. האם טירוף הבידודים וההדבקות הוא הפתרון, או שאולי הוא רק הפתרון להישרדות הממשלה ותו-לא?

אנחנו מנחמים את עצמנו שהיצירה של אתי אנקרי גבוהה מדי, נקייה מדי, רוחנית מדי. מה לזה ולתרבות המועבטים? אבל הנחמה הזו היא שקר

כשהחל הגל הנוכחי של הקורונה, הבנתי ששוב הנסיבות ישפיעו על החגיגות. שוב ושוב נאלצה כלת בת המצווה לעדכן גרסה. שוב ויתורים, שוב התכנסות. אבל כשגם המעט המתוכנן התברר כבלתי אפשרי, התפרצו הדמעות. וגם הכעס

כפי שאנחנו נותנים לילדינו כלים להתמודד עם אלימות בין חברים בגן או בבית הספר, כך יש לתת להם כלים להתמודד במקרה שהם נתונים להטרדה או לפגיעה

"כשהשלכתי את כל תוצרי הלמידה והעשייה שלי, ברגע של פחד מנפילה רוחנית, כפרתי למעשה בתפקידים שהשם ייחד לי בעולם". הטור החדש של מרים גולן, מדי יום ראשון באתר הידברות

"גם הראש השנה שלך. אני רוצה אותו בדבש. לא רק בתור תחליף לא הכי מוצלח למרוח על החלה. אני רוצה ערבית בדבש, שחרית בדבש, תקיעות בדבש. בכיות ונדנודים של הילדים בדבש. שעון שבת שלא עבד ליומיים בדבש. הכל דבש. מותר לבקש, נכון?"

"קל להיות משפיענית – את רק צריכה לצלם את עצמך לאורך היום, לתעד את מקום העבודה, את כוס הקפה ואת שגרת הטיפוח היומית... אך האם באמת כך מתנהגת אישה משפיענית?" הילה ויצמן בטור נוקב על הקריירה החדשה: משפיענית

"מכיר את זה, טריק של פוליטיקאי מוכר, שעובד רק עם נימה רצינית ועזות פנים כמו שלו. איך בכלל אתם מוכרים את זה בלי הנימה וההבעה שלו???"