חני ליפשיץ

למחרת חזרתי עם שפופרת טי ג'ל. מאותו הרגע, הכל השתנה. מאז, בכל פעם שבאתי לבקר, אור היתה מקבלת הטבת תנאים בתא המאסר

"השבע נא לי, יוסף אהובי, אנא, עלו את עצמותי לארץ הקודש, אל מערת המכפלה. אל תתנו לאף אחד לעשות בגופי או בזכר נשמתי מעשים של עבודה זרה!"

ביקשתי בנימוס מאחותו של בודה שתאפשר לי לעשות חיפוש בחדרים. שניה אחרי זה הבחנתי בשמלה שהיא לבשה לגופה: היא היתה של הבת שלי! נזכרתי שכבר זמן רב לא מצאתי אותה

"בוא נדליק קצת אור בעולם!", הוא מבקש מאיתן. איתן שותק כמה דקות ומביט בו ממושכות. הם מדליקים את החנוכייה ביחד, ואז מצטרפת אליהם בחורה מהחדר הסמוך

ביום רביעי לפני 14 שנים בדיוק, דיברנו, רבקי ואני, בפעם האחרונה. היא - מהבית שלה במומבאי, ואני - מקטמנדו. כמו תמיד, לא הצלחנו לסיים את השיחה בינינו. הרי יש לנו כל כך הרבה על מה לדבר...

אני שואלת איך היא מרגישה, כמו שאני תמיד עושה, אבל אז היא מזיזה את התלתלים שלה מצד לצד, מסתכלת עלי במבט חודר ושואלת אותי לאט לאט: "ואיך את?"

באותם הלילות הייתי מדמיינת שאני מוצאת את הבית של בועז. על בהונות רגלי אני ניגשת אל מיטות הילדים, ומבקשת מהם רק דבר אחד: "בבקשה מכם! תענו כבר למכתבים של אבא שלכם!"

"באתי להיפרד מכם. אני עוברת אליו...", הסיטה את מבטה ממני. הכתיפה את התרמיל על גבה ויצאה את הבית. גם כשרדפתי אחריה עם הריקשה, לא סובבה את ראשה לאחור

אני לא בטוחה ששירה הבינה שהבת שלה נמצאת אצלי, אבל אני מאמינה שכן. היא מצידה לא ניסתה ליצור איתי קשר בכל הזמן הזה. יתכן שהבושה השתלטה עליה

"התבוננתי בהם מהצד – ופתאום כולם נראו לי כל כך יפים, כל כך עם ברק בעיניים. 'יש סיבה שאנחנו כאן', אמרתי לעצמי שוב ושוב". חני ליפשיץ בגלויה נוספת מקטמנדו

חיוך קל ריחף על פניו הקשות. "תוציאו את הישראלית מהתא!", הוא קרא לשוטרים סביבו. "אל תחזרו לפה אף פעם!". חני ליפשיץ בסיפור חדש מקטמנדו על השבת שהצילה

בתוך תאי הגזים, היא דמיינה את העתיד שיכול היה להיות לה. בעל, ילדים, נכדים, נינים... ואז נפתחו הברזים. סיפור אמיתי ומרגש ליום השואה

"אני כל כך מקנאה בך", היא אמרה לי. "אנחנו באותו הגיל, חני. את קולטת?", היא אומרת לי ומספרת איך בלילות היא חולמת על בית בדיוק כמו שיש לי. קטן ופשוט, ועם מלא אנשים שמרגישים שזה גם הבית שלהם". טור חדש של חני ליפשיץ

"כל הגוף שלו רועד כשהוא מחבק את חזקי פתאום. אנחנו מבטיחים לו שאם הוא ישתף פעולה המהפך בוא יבוא, ואנחנו מבטיחים לו גם שלא נעזוב לו את היד לאורך כל התהליך הזה". חני ליפשיץ בטור חדש

חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו, נאלצה לחזור עם משפחתה לארץ בעקבות נגיף הקורונה. בראיון פתוח היא משחזרת את הרגעים המחזקים לאורך 20 שנות פעילות קודש. משתפת בהחלטות המרגשות, בזיכרונות ובגעגועים למטיילים. וכן, היו גם רגעי המשבר, אך הם לא מונעים ממנה לרצות לחזור לשם. צפו

אחרי שמונה חודשים בארץ, מספרת חני ליפשיץ על הבית בקטמנדו שנבזז פעם אחר פעם, על השליחות שלא עוצרת לרגע גם בארץ, ועל המפגינה שרגע אחד צעקה לעברה 'הנה הדוסית הזו', וברגע השני כבר חיבקה אותה באהבה

לשליחי חב"ד בקטמנדו - הרב חזקי ורעייתו חני ליפשיץ, יש הרבה סיפורים מרגשים באמתחתם, אך נדמה שהסיפור הזה עולה על כל דמיון