תרבות

העצמה אישית מדהימה שאותה ניתן ללמוד דווקא מההתייחסות לכלים שבורים, בתרבות היפנית

אנשים בעלי ערכים עלולים אולי להתמרמר על הכיוון הבהמי של התרבות הישראלית, אבל את המרמור הזה הם ייאלצו לשמור לעצמם, מפחד פן יפגעו בחופש הביטוי הקדוש. לאילו עוד תהומות תידרדר התרבות הישראלית?

לנו זה אולי נשמע תמוה, אבל כנראה שבקזחסטן זה יותר ממקובל. צפו ב'תופעה' המשעשעת, וחוו דעתכם

"ואז זה היכה בי: א מ א ל ' ה - - א נ י ח ו ז ר ב ת ש ו ב ה ! איזה פחד. עד אותו רגע לא קלטתי את זה באמת. מבפנים רעדתי כולי. כמעט שנחנקתי מ'האמת' עמוסת הדעות הקדומות, החרדות, והלא נודע - שהשתקפו לי פתאום מהמציאות". האמן יפתח דקל בפוסט מרגש לכבוד יום הולדתו ה-33

מופע חדש בשם 'ניגון משלנו' מפציע בימים אלו על במות שונות בארץ, במסגרתו ייפגשו שני אמנים ששמם הולך לפניהם בתרבות הישראלית – ששי קשת ודוד ד'אור – על במה אחת, וישירו ממיטב השירים השורשיים מ'בית אבא'

"השיר הזה, נכתב בדמעות לאחר הירצחם של הזוג איתם ונעמה הינקין הי"ד. לצערי, המילים הללו אקטואליות בכל פעם מחדש. יהי רצון, שיאמר ה' לצרותינו די"

זמן איכות: מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשייך, נצפה אתמול (ב') בהופעה של הזמר החסידי אברהם פריד, כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים. ומי עוד נכח במקום, וזכה לשיר שהוקדש במיוחד עבורו?

כמו אז בימי בראשית,/ עת נברא בצלם אלוקים./ והיא בקוראה בחומש,/ חשה בשיא היצירה ממש.

האם באמת כל כך חמור להחזיק אייפון, עד כמה הוא משפיע עלינו, והאם טלפונים כשרים הם לא לחלשי אופי? אפרת כהן בטור שישאיר אתכם עם נקודה למחשבה

ביוזמה ראשונה מסוגה, המשותפת לפוליטיקאים חילוניים ואמנים חרדים, צפוי לקום בקרוב מרכז תרבות חרדי בבירה שצפוי לתת במה לאמנים שומרי מצוות איכותיים

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט להשתתף בתכנית ריאליטי. אחרי שהאבק שוקע, נשארת משפחה כאובה, אישיות שברירית, ותסמונת פוסט טראומתית. סרט דוקומנטרי חדש חושף את האמיתות הבלתי נעימות על תעשיית הריאליטי

כי ביום ההוא/ יִמָלֵא העולם/ אור גדול./ ואדם לרעהו,/ יחייך אז/ בחום.

כשהדתיים מבקשים כסף למוסדות התורה שלהם, קוראים לזה "סחטנות". כשהאמנים מבקשים כסף למוסדות הבידור שלהם, קוראים לזה "מאבק על התרבות הישראלית". עכשיו פשוט תנסו להחליף את ההגדרות

בואו נאמין בעולם טוב יותר/ שאפשר לחיות בו ביחד/ נקבל זה את זה, נוותר, נתגבר/ נחיה בשלום, לא עוד פחד.

שירת הלוי: "בדרכי לגילוי אור האינסוף / בוקע מחשך מוחלט/ מצאתי את עצמי, אומד באמת המידה / את מציאות היומיום"

רות מעיין: "יש מקום בעולם / והוא קשור בכבלים / אדמתו מספרת את סוד החיים / אדמתו היא אדמת אלוקים"

רחלי בוחבוט: "קול שופר/ מרעיד, נשבר/ יהודים- עת דודים/ לגאולת נודדים"

ב. מיכאל: "לאחר שחוויתי פרידה כואבת מידיד יקר שנפל לפני מספר שנים בעת שירותו הצבאי, כתבתי את השיר כתפילה ונחמת הלב"

אריאל חזן: "דמעה חמה יורדת אל האדמה/ ירושלים למה את כה עגומה?/ הוי אריאל, אריאל. רד לנו מן השמיים/ אנחנו מחכים לך כבר, יותר מאלפיים".

יעל טוביה: "מעולם לא ידענו את האור/ לא מרגישים את עוצמת האפילה/ מתגעגעים אליך, הילדים/ מחכים, נושאים תפילה, ושיר/ געגועים לגאולה"