תרבות

נעמה דוויק: "זהו שיר שנכתב והוקדש לבחורה שהתחזקה ואמצה לעצמה אמונה וערכים, ומה שהניע אותה במיוחד היתה המחשבה על דור העתיד שהיא עומדת להקים"

שירה כהן: "כמי שמקורבת בכל ליבה אל נושא השואה, כתבתי את השיר לאות הזדהות עם אחת מן הניצולות - ששכלה את אחותה בת השבע, בסלקציות באושוויץ"

בתחילת דרכה התנגדה בתוקף לכיסוי ראש - היום זו המצווה החביבה עליה, מדוע הייתה רוצה לפגוש את דבורה הנביאה, ועל מה היא מתחרטת? שרון רוטר, זמרת ויוצרת שמשיקה כעת אלבום חדש בשם 'נושמת לאט', עונה על 'השאלון המאתגר'

בת שבע לור: "בלב חורשת עד, על סלע אחד/ ישב לו אדם, והקשיב/ עלים שוחחו, עצים סוככו/ שאון עיר נדם, מסביב".

ב. מיכאל: "את השיר הזה חיברתי על ההרגשה הנפלאה שאני חש, בשבתות ובחגים, ובהתאם למה שאמרו חז"ל שהשבת היא מעין עולם הבא. כולי תפילה שאור זה ילווה אותנו גם לימי היום יום"

אריאל קינן: "שיר זה נכתב כחלק מסדרת שירים על העיר ירושלים, ומתוך חיבתי היתירה כלפיה"

מימי כהן (בת 11): "ובזמנים הקשים, כשנראה לך שאין חוף מבטחים, כשהשמיים מתכהים, ואין סוף לעננים - אז נשאתיך אני. כן ילדי. העקבות - הן עקבותיי שלי"

מורן: "תְּפִלָּה אַחֶרֶת. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ שׁוֹמֵר אוֹתָהּ טוֹב כָּל כָּךְ לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שמן אֲפַרְסְמוֹן, מְסֻדָּר עִם תְּפִלָּיו וְנוֹטֵר בְּכַרְמוֹ"

רחלי בוחבוט: "שיר זה מדבר על רצון בקרבת הבורא, ובקבלת מחילתו וישועתו"

שמואל כהן: "את השיר הזה כתבתי בתחילת תהליך התשובה לפני כ-12 שנה, כשחיי התמלאו בכל כך הרבה שפע, שהושפע עליי ישירות מהקב"ה. הרגשתי אז כיצד הלב מתרחב ונפתח, ואליו שבים כל הדברים האבודים - אהבה, שמחה, דעת, תפילה, קרבת ה', ועוד"

הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"

יעקב ולדמן: "שיר זה כתבתי בערב פסח אשתקד. הרעיון הוא לזכור שאת זכותנו כעם, קנינו בזכות עמידתו של אבי האומה בעשרת הנסיונות, וקיומנו כעם הוא בזכות אמונתנו בי"ג עיקרי האמונה"

נ. גולדרייך: "את השיר הזה כתבתי מתוך געגוע עמוק לבורא עולם, אותו מלך שחפץ בנו פשוטים ותמימים. כאלה שיודעים להוציא מתוכנו את המנגינה ששם בנו הקב"ה! כל יהודי הוא מנגינה אדירה, וכשהוא יוצא מן הלב - יש לו כוח השפעה גדול בעולם"

נועה ג.: "השיר קולות נכתב בהשראת ראש השנה, והשפעותיו עליי"

אשר לב: "ועתה חוזרים ושבים אל חיק אבותם/ אל עצמם, אל נפשם, אל רצונם, אל תקוותם/ הן בם יבחר לבנות לו בית חדש/ לרקום כתר כבוד ותפארת, אור חדש"

ד"ר אהובה ניסן: "את השיר הזה כתבתי לפני כשמונה שנים, כשש שנים לאחר שהתחלתי תהליך של תשובה. השיר היה במגירה, עד שלפני מספר חודשים זכיתי לחבר לו אף מנגינה"

אורטל ח.:"שיר זה נכתב מתוך געגועים וכיסופים לחוות שוב את האור של הקב"ה"

מ. חדד: "וכל זה בתוכי/ כשקול תשואות נדם/ כי השחרור / הוא לא תלוי באדמה - אלא באדם"

מ.ד: "את השיר הזה כתבתי בגין הרהורים ותהיות על ה'אני' הפנימי שלי ועל הגבול הדק שבין ענווה לגאווה. קראתי לו 'איש' משום שהוא מבטא את המובן האנושי והאישי, שבכל אדם ואדם".

יצחק מלול: "את השיר הזה כתבתי לאחר שנים רבות מיום שחזרתי בתשובה. ה' זיכני לרכוש 'כבוד' בתחומים רבים שידי נגעה בהם, אבל בסופו של דבר ראיתי שכבוד של 'כוחי ועוצם ידי', בעצם בעכרי ופוגע בי. מניסיונות רבים שכאלה, חיפשתי ומצאתי שאין כבוד אלא למלך הכבוד"