פרשת בלק

הוּא לֹא הִתְאַפֵּק, וּפָנָה בִּכְאֵב לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מַדּוּעַ מְנַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם?! הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיכֶם בְּכָבוֹד גָּדוֹל!"

בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה

לבלעם בוער לנצח את עם ישראל, ומכיוון שהוא מאד חכם ברור לו משהו שהלוואי והיה ברור לנו: הוא יודע שעם ישראל הוא עם מוזר. רק פונה לאלוקיו והוא מיד מושיע אותם. לכן הוא מוצא פתרון מקורי...

האדם יכול לשמוע דברים נכונים וברורים, אך אם הוא בעל אינטרס עלול הוא לפרש את הדברים לפי הנראה והנוח לו

הוריד אונקלוס נשמה נוספת – את נשמתו של בלעם, וגם אותו הוא שאל אותה שאלה – האם כדאי לו להתגייר? ובלעם ענה, שלמרות שעם ישראל הוא העם הצודק, בכל זאת - "לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים". כלומר, אל תתגייר... תובנות מפרשת בלק

בתוככי ארמון המלוכה של ממלכת מואב, נבלעו בחדר הישיבות המלכותי חברי הממשל בראשות בלק בן ציפור. על הפרק: "היערכות לקראת התקרבותם של ישראל לגבולות המדינה" השרים התבקשו להכין אסטרטגיה לחימה שונה מזו המקובלת, הם ראו את מפלת סיחון ועוג שהיו מעצמות על באותה תקופה ולא רצו אף הם ליפול קרבן בפני ישראל