הרהורים

הרב פסח קראון בהרצאה חשובה על רגישות, אכפתיות ואהבה כלפי כל אחד מעם ישראל, כי זו הדרך בה נוכל לממש את התקווה לבניית בית המקדש השלישי

ברכת כהנים ניתנה לנו ישירות מפי הגבורה, אין בידינו הכלים להעריך את סגולותיה ואת תועלתה העצומה עבורנו בני ישראל. אז מה למדתי מברכת כהנים?

הריקנות הזאת הייתה חלק ממני שנות ארוכות, באותן השנים בהן כל המרדף שלי היה אחר החומריות, אחר התאוות של הגוף. אותה ריקנות רימתה אותי, אותו יצר שיקר לי בכל יום מחדש

הרב פנגר בשיחה כאובה על מצבינו. צולם בתשעה באב תשע"ו

התחושות אחרי יום העצמאות הן הכל, מלבד שחור ולבן. העמידה בצפירה, התודה לקב"ה, חגיגות העצמאות, דברי מרן, האופוריה המוגזמת, הדרך לגאולה ובן ה-17 שמשתכר כדי "לחגוג" - שום דבר לא פשוט כמו שהוא נראה

עם יד על הלב, נשאל את עצמנו, מה עוד ניתן לעשות שלא נעשה? התשובה כואבת: כאן בארץ ישראל, הוקמה בסיעתא דשמיא מדינה שאמורה להוות מקלט והגנה לכל יהודי, אך מנהיגיה התנתקו מהתורה. והנה, אחרי שבעים שנה, אנחנו מפחדים לצאת מהבית. האם אנחנו באמת עדיין לא רואים, לא מבינים? "אם בחוקותי תלכו, ונתתי שלום בארץ". נשוב ממעשינו הרעים, נעשה טוב, נחזור אל התורה – וארצנו תשקוט

מה מצבו של דור הסמארטפון? האם הוא קרוב לזולת, או מנוכר? יעיל וממוקד, או חסר קשב וריכוז? מיומן בריבוי משימות ו"מולטי טסקינג" – או צר אופקים וחסר סבלנות? ומהן השלכותיה האמיתיות של המציאות הדיגיטלית על חיינו?