סבא

ילדה האשה בשעה טובה בן זכר בריא ושלם, ועתה התעוררה שאלה מעניינת בנוגע לקריאת שמו של הבן

לאחר בירור אצל בני משפחה ומקורבים נוספים של הצדיק, אכן התברר שהוא לא לבש מעולם גלימות. שמעון ניסה לאתר את התייר שרכש את הגלימה, כדי להחזיר לו את כספו, אך כל ניסיונות החיפוש אחריו עלו בתוהו

תכנית חדשה מנסה לחולל שינוי בשוק הנשלט על ידי עובדים זרים: הכשרת צעירים ישראלים למקצוע הטיפול בקשישים, מקצוע שמומחים צופים לו ביקוש הולך וגובר בשנים הבאות

ממש בירידה מקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, נמצא קברו של האמורא רב המנונא סבא. היה חברו של רב חסדא, תלמידו של רב הונא. מה שאל רב הונא את רב המנונא כשנפגשו, ומדוע אמר לו שלא יבוא אליו יותר? ועל מה זוכים המתפללים בקברו?

מה היית עושה לו נקלעת לתסבוכת משפחתית שכזאת: הוריך אשר טיפלו בסבא במסירות ובאהבה, הרבה יותר משאר האחים, קיבלו הבטחה מפורשת שהסבא יוריש להם את כל הדירה, אך בצוואה הכתובה, סבך מחלק את הירושה שווה בין כולם. האם יש כאן מקום לוותר? מה דעת התורה בעניין?