דודו כהן

סגנון כתיבה חדש הולך ומשתרש כאן, ולא באופן טבעי או תמים במיוחד. אז מה בעצם עומד מאחוריו?

איחולי "שנה טובה" בטלפון, בווטסאפ או במיילים, כבר לא מזיזים לאף אחד כשהם נשלחים בתפוצה רחבה. אבל חשוב מאוד להתקשר דווקא לסוג מסוים של אנשים

בשנה האחרונה משהו כאן נסדק, שלא לומר נשבר. צלם שחזר המום ומאוכזב מיום צילום בתל אביב, המחיש לי את עוצמת השבר. אגב, לא בטוח שסימן השאלה בכותרת עדיין רלוונטי

כל כך הרבה רעל, לשון הרע וזוהמה יש בבחירות המקומיות. וכן, גם אני נפלתי במקומות שבהם לא הייתי צריך ליפול

שיר הנושא באלבומו החדש של חנן בן ארי מבטא אמת קיומית שאני מסתובב איתה שנים רבות. גם אתם?

התקשורת הישראלית כבר מזמן לא מסתפקת בדיווח ענייני, וגם לא בהבעת דעות ועמדות. קבלו את התופעה שצוברת תאוצה: כותרות וידיעות שמנסות לסכסך בין הציבור הדתי לחילוני, להסית וליצור כאוס

עולם התשובה השתנה בצורה משמעותית בעשורים האחרונים. לאן זה ממשיך מכאן, וכיצד מתמודדים עם האתגרים המורכבים בדור הביק-בוק?

הודעת התראה כשהילד מבריז משיעור, טלפון מהמורה על כל פיפס קטן או מעקב אחרי המיקום ב-GPS: אולי למען הרוגע הנפשי שלנו, נרפה קצת מכל שיטות הבילוש השונות אחרי הילדים?

פרק נוסף במסע בין נשמות: הרב דב קוק לא התראיין לתקשורת במשך שנים, אך הסכים הפעם כדי למסור מסר חשוב לעם ישראל. וגם: מה סדר יומו של הרב, ומה דעתו על הרב זמיר כהן ועל הידברות?

טירוף הרול-אפס בתקופה האחרונה מוכיח עד כמה אפשר לשטות בקלות אחרי מי שחי את הרשתות החברתיות. הבעיה היא שזה לא נעצר שם