שגרה

לעצור את המרוץ, לרצות – לרצות ולנסות, למצוא את התיבה שלנו, ולתת נקודות של פרגון

חוה שמילוביץ בתפילה מיוחדת לחודש חשון, החודש שבו מחליפה השגרה את האורות הגבוהים של חודש תשרי

אתגרי המעבר גובים מחיר כואב ובלתי נמנע, אך אפשר לרפד, לסייע, ולתת חום, ובטחון, כדי לצלוח תקופה זו בהצלחה, בביטחון, עם אמון ורוגע למעברים הבאים בחיים

את חוזרת לעבודה אחרי החגים, והגיע הזמן לשלוח לראשונה גם את התינוק התורן למטפלת או למעון. איך תעברו את ההתחלה בשלום ובשלווה?

איך יוצרים פינות התארגנות לילדים ולמה זה חשוב? מה יכול לעזור לנו ולילדים לצלוח את הבקרים בצורה טובה ורגועה יותר, ומה הכי חשוב לעשות בלילה כדי שהבוקר יראה אחרת לגמרי?

לאחר לילה שקט בדרום, השגרה חוזרת לדרום ולעוטף עזה: צירי הכבישים נפתחו, תנועת הרכבות תחל בצהריים

הקריירה בבנק בה הייתה פסגת שאיפותיה, אולם הקדוש ברוך תכנן עבורה אחרת. זהבית ונק מספרת למורן קורס על המחלה שקטעה את חיי השגרה, הקבלות שקיבלה על עצמה ובעקבותיהן שרשרת הניסים שחוותה: "השם מפיק לנו את הכל". ריאיון אמוני מפעים ומעצים
 

סיומה של תקופה: הלילה בחצות יפקע מצב החירום שהוכרז בעקבות הקורונה ואתו כל המגבלות שליוו את אזרחי ישראל

אבא שלי כשהוא מצטלם איתי, הסלקציה מחמירה, המאכל הכי אוברייטד, חזרה לשגרה, דיאטה של אחרי החגים ועוד: מקבץ הומור משעשע במיוחד של 'אחרי החגים'

כאשר בורא עולם זיכה אותנו ברחמיו לחזור לחיים הרגילים, לאחר שהבנו והרגשנו על בשרינו ששום דבר לא מובן מאליו, נחליט החלטה נחושה: לעולם לא נפסיק להודות לה‘ על שריפא אותנו מהקורונה. בכל יום נודה לה‘ על הבריאות שנתן לנו. אבל אין זה מספיק להיות בריא ולחיות חיים תקינים ונורמליים, השאלה היא מה עושים עם החיים האלו. לכן אומר לנו בורא עולם: ”ישנם שתי דרכים כיצד להגיע לידי הכרה בי. בחרו!"