הדרך אל האחד והיחיד, אל האחת והיחידה, רצופה קשיים ועלבונות. אנחנו כאן כדי לתת לכם מילה טובה ולהאיר את החושך במשפטי העצמה מיוחדים, שאנחנו מקווים שיתנו לכם כוח להמשיך ולחפש
נכון את יפה, את חכמה, את מוצלחת ובטוחה בעצמך. יש שיגידו שאת הכי קרובה למושג 'שלימות' - אבל תזכרי: כשאת מרכיבה את משקפי החיפוש על עינייך, לא בטוח שתראי את הדברים שאת באמת רוצה לראות, כבר מההתחלה. את יודעת, את יצירות האמנות העשירות והיקרות, לא שמים אף פעם בכניסה למוזיאון
לא כל מה שאתם חושבים שהוא מתנה נפלאה לרווקה, אכן יתקבל אצלה בברכה. בדיוק כמו שאי אפשר להעניק זר פרחים לאדם שאלרגי לפרחים, כך אי אפשר להעניק זר מילים לאדם שאלרגי למילים מסוימות, בזמן מסוים
מה מעודד רווקות שכבר נמאס להן להיות בשידוכים, במה אנחנו שונות מהגברים בהסתכלות שלנו על השידוכים, מהי הטעות הכי גדולה שאנחנו כרווקות עושות כתוצאה מהאכזבות בשידוכים ועוד: האזינו לשיחה הקצרה והמרתקת בין הסופרת מנוחה פוקס לכתבת הידברות שירה דאבוש (כהן)
היום, אני כבר נשואה. ובחנוכה הזה, אני כבר מודה על נס פך השמן הפרטי שלי. הקב"ה לא שכח אותי, והוא לא ישכח גם אותך. לא משנה עד כמה הקול שלך מול נרות החנוכה, דקיק ולא נשמע אפילו לאוזנייך את
אי אפשר לחזור סתם לסדר היום אחרי חתונה כזו: דודו כהן מראיין את הכתבת שירה כהן על סיפור ההיכרות שלה עם בן זוגה, אחרי 17 שנות שידוכים - באתר שבע ברכות. אל תפספסו
למה חשוב לשמור נגיעה לפני החתונה, מה אומרים למי שלא רוצה אותך ואל תשכחי: אמונה הופכת אותך לעשירה באדם, גם אם הזיווג שלך עדיין בדרך. משפטי העצמה בלעדיים לרווקות בשידוכים, חלק 2
אלמלא הייתי עוברת 17 שנות ייסורים בשידוכים - איכה היו בי הכוחות והכלים לעזור לבנות רבות במצבי, שכעת מתבוססות אף הן בלא מעט שאלות וקשיים, בתהליך השידוכים?
הפגישה הראשונה היא אולי הפגישה הכי קובעת, אבל מעטות מאיתנו עושות שם עבודת נפש אמיתית עם עצמן. רובנו פשוט נותנות לגלים לסחוף אותן אל הים המחשבתי הסוער, גם כשזה אומר להיתקע בלב הים למשך היממה הבאה
כל אימת שמתפרסמת בהידברות כתבה על סלב כלשהו שמניח תפילין או עושה צעד אחר לעבר היהדות, מתקבלות תגובות נוסח: 'למה אותי לא מפרסמים? גם אני מניח תפילין": אז הנה התשובה שלי, למי שתהה על כך בינו לבין עצמו
כל מה שהן צריכות זה רק מישהו שיביט בעיניהן ויסמן להן שעכשיו כבר בטוח להגיד. שעכשיו אין סכנה לצאת מתוך הסרקופג, שעכשיו הן כבר ראויות להפוך לקישוט בעצמו. כל מה שהן רוצות, החברות שלי למסע, זה אדם שיביט להן אל תוך הנשמה, ישים לב אליה, ויודה שהיא הדבר היפה ביותר שנתקל בו מעודו
החיים, כמו העוגיות מהקופסה שהרגע השלכתי לפח, מלמדים אותנו להיאזר בסובלנות - גם ובעיקר כשאנחנו מאוד רוצות משהו: במקרה שלי - זיווג וילדים. איך זה קשור לנמלים, ומה הנמלים מייצגות בתוך נפשנו פנימה?