דבר תורה

כבני אדם, אנו נושאים באחריות למעשינו * אולם לתרנגול אין בחירה חופשית, ואינו נענש על דבר * כיצד נוכל לשאת את המכאוב שמגיע יד ביד עם הדעת? * על הדברים שצומחים בתוכנו רק מתוך ייסורים

כמו ילדים השקועים במשחק מונופול, גם אנחנו עלולים לשקוע בדמיון שהבית, הקרקע או השדה שלנו – הם שלנו באמת. מצוות העלייה לבית המקדש מנתקת אותנו מהאשליה הזו, ומזכירה לנו שלכל הקרקעות יש רק בעלים אחד

כשעם ישראל הגיע לארצו ושקע בעבודת האדמה, מצוות קורבן העומר הזכירה לו לדרוש גם משם את קרבת הבורא. כי לכל עבודתנו בעולם הזה יש תכלית אחת – לשמש מפתח לחיי העולם הבא

דרכה של התורה מסתעפת למקומות הרגשיים העדינים ביותר של חיינו, ואין שעה קשה כמו אובדן של אדם יקר. דווקא בצל המוות והאבל, התורה מבקשת מאתנו לקדש את החיים

אחד מהפירות שאליהם נמשלו בני ישראל, הוא הזית. הדימוי לזית מופיע בוואריאציות שונות ובמקומות רבים, הן לעץ הזית עצמו והן לשמן המופק ממנו

הגוי שהתגייר הבין בסופו של דבר שלא הבגד הוא שעושה את האדם לטוב יותר, ואינו מכפר על החטא. אבל אחשורוש עדיין נתון היה באשליה שהלבישה עצמה מכפרת, ולכן לא הפיק ממנה כל תועלת

עמיר בניון בדבר תורה קצר ואקטואלי לפרשת שמות. מה דתן ואבירם עשו, ומיהם מקביליהם בימינו-אנו?