ותן חלקנו

הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה שָׂרְרָה בְקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְחִיל לְלַמְּדָם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לוֹ הקב"ה בְּהַר סִינָי. "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". הַכֹּל עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִשְׁמֹעַ, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם". עֶבֶד עִבְרִי, דַּוְקָא בוֹ בָּחַר לִפְתֹּחַ? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּדִּינִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְגַבָּיו

הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹת טִינָה וְשִׂנְאָה? וְאִם כֵּן – מַהִי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הָעֹל וְהַשִּׁחְרוּר, הַכַּפְרִי וּבֶן הַמֶּלֶךְ – כָּל אֵלּוּ, בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל תִּינוֹק – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

נִסֵּי מִצְרַיִם כּוֹלְלִים בְּתוֹכָם תּוֹבָנוֹת רַבּוֹת, גַּם בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה וְגַם בַּהֲבָנַת הַקֶּשֶׁר הַמְיֻחָד שֶׁל הקב"ה עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּת קוֹל הַיּוֹצֵאת בְּכָל יוֹם מֵהַר חוֹרֵב, לְאָזְנָיו שֶׁל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ – מַדְרִיכָה אוֹתָנוּ זֶה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה! עַל בַּת הַקּוֹל וְעַל הַדְרָכָתָהּ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הַאִם מִי שֶׁשּׁוֹאֵף לָנוּעַ קָדִימָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּתְנוּעָה אָחוֹרָה? וּבְכֵן, תָּלוּי מָתַי וָאֵיךְ. עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ, עַל תַּפְקִידָהּ הַיִּחוּדִי שֶׁל הָאֵם הַיְּהוּדִיָּה בְּגִדּוּל הַדּוֹרוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל

ט"ו בִּשְׁבָט - לַעֲצֹר, לְהִתְבּוֹנֵן, לְהִתְפַּעֵם, לְהוֹדוֹת וּלְהַאֲמִין

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲלוֹם לִמְצִיאוּת? הַתְּשׁוּבָה תְּסַיַּע לָנוּ לְהָבִין אֶת מַצָּבֵנוּ בַגָּלוּת, וּתְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְיַחֵל לַגְּאֻלָּה