משפט

הגזענות המקורית היא זו שמבחינה בגזע מובחר על בסיס ביולוגי ועל זה מושתת היחס לאדם, לטוב ולמוטב. גזענות כזו פסולה גם במשפט וגם בהלכה. אולם במשפט הכללי כל התייחסות גזענית אף שהבסיס לה הוא לא הקריטריון הביולוגי אלא האידיאולוגי, גם היא פסולה. לא כן בהלכה. הקריטריון האידיאולוגי הוא הקובע את יחס ההלכה לבני האדם, לא הקריטריון הביולוגי. ואם בני עם מסוים מחזיקים באידיאולוגיה פסולה ומסוכנת, היחס לאותו עם יהיה שלילי לא בגלל הביולוגיה אלא בגלל האידיאולוגיה.

הרקע העובדתי: התפטרות המתמחים. העקרון המנחה: אין עבדות בכפיה, "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים. דין עובד יחיד ודין עובדים רבים מאוגדים. שביתה או התפטרות של ארגון עובדים כחלק ממאבק למען שכרם וזכויותיהם: אין לפגוע בצרכים חיוניים של החברה כגון בריאות וביטחון, ובערכיה כגון חינוך. הדרך לפתרון סכסוכי עבודה עם ארגוני עובדים - בוררות חובה.

במשפט הכללי מתקשים להתמודד עם רצח, לא רק בגלל הכישלון החינוכי, אלא גם בגלל שתי האבחנות: רצח בכוונה תחילה ובין הריגה. השופטים מוגבלים בענישה של מאסר עולם לרוצח בכוונה תחילה, ומספר שנות מאסר להורג. לא כן משפט התורה, מלבד ייחודיותו בחינוך לערכים, הוא קבע דרגות שונות של רצח, כך שלדיינים יש מרחב תמרון, וכן נתן לדיינים סמכויות אידיאליות ופרגמטיות, וסמכויות ענישה יצירתיות, כך שלפי משפט התורה יש יכולת התמודדות עם המציאות החמורה בה אנו חיים.

התחייבות אישי ציבור במשפט ובהלכה - (פרשת שאול מופז וכיו"ב) עמדת המשפט: אין תוקף, הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים, עולם השקר בהכשר. עמדת ההלכה: יש תוקף, וכל שכן להתחייבות אישי ציבור שנאמרות בפומבי, לאו מוחלט לפוליטיקה שקרית.

אין במציאות דיור ציבורי לכל דורש ומבקש, לא בהלכה ולא במשפט. בסיס למשהו שיכול להיחשב דיור ציבורי יש בהלכה: ארץ אחוזה, בית אחוזה, כיוצא בזה התנחלות, התיישבות, שילוב של חזון והגשמה, מאמץ והקרבה של הפרט ומאמץ וסיוע של הכלל. חומה ומגדל - כן. מגדל צדק - לא. חומה ומגדל - חזון התיישבותי, מגדל צדק - תובענות וסחטנות.

איכות הסביבה נושא שכולל עניינים רבים, נייחד את הדיבור הפעם על גידול כלבים. בחוק: יש דאגה לכלבים, שלא יצטערו ושלא יזוקו, יש גם התייחסות לכך שלא יזיקו ולא יטנפו את הסביבה, אבל אכיפת חוקים אלו בהרבה מקרים שואפת לאפס. בהלכה: אסור לגדל כלב רע, מותר לגדל כלב לצורך שמירה, אין התנגדות לגדל כלב מחמד, אבל עם התייחסות מחמירה מפני נזקי הכלב כלפי החברה, לרבות בעניין הצואה. קדושת המחנה היהודי.

בראי המשפט: הכנסת היא הריבונית לפזר את עצמה ולהחליט על בחירות, הכנסת מורכבת מגופים פוליטיים, בד"כ השיקולים פוליטיים ולא ענייניים, טובת הפוליטיקאי והמפלגה ולא טובת העם והמדינה. בראי ההלכה: הכנסת היא מעיין בי"ד, השיקולים צרכים להיות ענייניים, לא פוליטיים ולא אישיים.

מיהו שליח ציבור? כיצד מייצגים ציבור? דיני בית משותף ובית לאומי משותף.

גישת היהדות לגבי בעלי חיים - שימוש בהם מחד גיסא ושמירה קפדנית שלא לצערת לחינם מאידך גיסא. כל זאת ועוד בהרצאתו של הרב ערוסי

הגישה היהודית והלא יהודית לגבי עשיית דין עצמי סותרות, ביהדות יש עשיית דין עצמי אך מסוייגת והבסיס הוא יראת ד', ואם חלילה אין אז "והרגוני על דבר אשתי". בהרצאה שלפניכם הרב ערוסי על עשיית דין עצמי.