מנוחה פוקס

אני מרגישה שכל הפקודות האלו מפריעות לי בשמירה על הילד ובהנאה ממנו. אני מתלבטת אם להתווכח עם כלתי או לא

בהתחלה צחקנו על החכמה שלו. אבל מאז, כל לילה, כשאנחנו משכיבים אותו, הוא לא מוכן לוותר ורוצה דווקא את סבא

אין לי כבר כוח לשמור עליו שם, אבל כשאני מוציאה אותו - הוא צורח צרחות אימים. מה עושים?

בעלי טוען שאני מפנקת את הנכד שלנו יותר מדי. האם זה נכון, או שאני צריכה לתת לו ולאהוב אותו כמה שרק אפשר?

ראי את ההבדל בין הדברים: גם פה וגם פה החזרת את הילד הביתה ובצדק. גם פה וגם פה יידעת אותו בכך שזה דבר יקר ושהוא בזבז את הכסף, שלא בצדק

ברגע שביקשנו סליחה זה מזה – ידענו שסלחנו באמת ובתמים, כי כל ילד הרגיש את היד של אבא בתוך ידו, וידע שאין כעס בעולם, אין טינה ואין מדון

היא מנהלת את הבית ביד רמה, אבל ללא שמחה בכלל. קשה לי לראות את הבית רציני כל הזמן, שקט, מסודר, אבל חסר משהו בהתנהלות

ההורים יכולים לבקש ממני כל יום לעשות משהו, ולא תמיד נוח לי, אבל כיוון שאני יודעת שהם סומכים עלי, אני נענית להם

אני סבתא דאגנית, חושבת כל היום על הנכדים שלי ועל הקשיים שלהם, ואיך הם יסתדרו. איך אוכל להירגע?

אני נדהמת מהחוצפה של נכדי בן ה-3, אבל כשאני מנסה לעזור – הבן שלי אומר לי לא להתערב בחינוך שלו... מה עלי לעשות?