מנוחה פוקס

בהתחלה צחקנו על החכמה שלו. אבל מאז, כל לילה, כשאנחנו משכיבים אותו, הוא לא מוכן לוותר ורוצה דווקא את סבא

אין לי כבר כוח לשמור עליו שם, אבל כשאני מוציאה אותו - הוא צורח צרחות אימים. מה עושים?

בעלי טוען שאני מפנקת את הנכד שלנו יותר מדי. האם זה נכון, או שאני צריכה לתת לו ולאהוב אותו כמה שרק אפשר?

ראי את ההבדל בין הדברים: גם פה וגם פה החזרת את הילד הביתה ובצדק. גם פה וגם פה יידעת אותו בכך שזה דבר יקר ושהוא בזבז את הכסף, שלא בצדק

ברגע שביקשנו סליחה זה מזה – ידענו שסלחנו באמת ובתמים, כי כל ילד הרגיש את היד של אבא בתוך ידו, וידע שאין כעס בעולם, אין טינה ואין מדון

היא מנהלת את הבית ביד רמה, אבל ללא שמחה בכלל. קשה לי לראות את הבית רציני כל הזמן, שקט, מסודר, אבל חסר משהו בהתנהלות

ההורים יכולים לבקש ממני כל יום לעשות משהו, ולא תמיד נוח לי, אבל כיוון שאני יודעת שהם סומכים עלי, אני נענית להם

אני נדהמת מהחוצפה של נכדי בן ה-3, אבל כשאני מנסה לעזור – הבן שלי אומר לי לא להתערב בחינוך שלו... מה עלי לעשות?

הוא צחק לי בפנים וברח בידיים מלוכלכות לחדר השני... איך אגיב טוב יותר בפעם הבאה?

הם יודעים שאני לא עובדת, ולכן קוראים לי לעזור עם הנכדים בכל שעה. את הסבתא השנייה מכבדים יותר...

איך אוכל לגרום לנכד שלי ללכת לשחק בגינה, ולא להישאר צמוד אלי כמו איש זקן?

למה בתי לא מסכימה שאעזור לה עם הילדים? אני ממש נעלבת מהגישה שלה, ולא מבינה אותה

יעקב מזמין את חבריו לחנוכת הבית, אבל כמה מילים צריך בהזמנה?

עד היום, כשמבטי נפגש בברבור הזוקף את קומתו, אני מרגישה מלוטפת

לָמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר? לָמַדְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה

מרוב צרחות אני קוראת לאמא שלה בכל פעם מחדש. היא לא רוצה ללכת איתי, עם סבתא. מה עושים?

כלתי חושבת שהילד משחק מספיק בגן, ולא רוצה שיצא החוצה אחרי הצהריים. מה עלי לעשות?

יוֹסִי פּוֹחֵד מִדְּבוֹרִים, גַּם כְּשֶׁהֵן בִּכְלָל לֹא שָׁם... לְאָן הוּא יָרוּץ?

שרית לא יודעת לחזור הביתה בזמן. אבל חנוכת הבית שלנו עזרה לה לשנות את דרכיה

בכל פעם שאנחנו יוצאים לטייל – הוא בורח אל הכביש. איך אוכל לפתור זאת בלי לכעוס עליו?