זה התחיל מרעיון שהועלה בשיחת טלפון פשוטה, והמשיך להתגלגל עד להוצאת גיליון המיועד לבנות בשידוכים ומופץ באלפי עותקים. "רצינו שכולן ירגישו בסירה אחת", מסבירה תמר, העומדת מאחורי היוזמה
כל מה שהן צריכות זה רק מישהו שיביט בעיניהן ויסמן להן שעכשיו כבר בטוח להגיד. שעכשיו אין סכנה לצאת מתוך הסרקופג, שעכשיו הן כבר ראויות להפוך לקישוט בעצמו. כל מה שהן רוצות, החברות שלי למסע, זה אדם שיביט להן אל תוך הנשמה, ישים לב אליה, ויודה שהיא הדבר היפה ביותר שנתקל בו מעודו
החיים, כמו העוגיות מהקופסה שהרגע השלכתי לפח, מלמדים אותנו להיאזר בסובלנות - גם ובעיקר כשאנחנו מאוד רוצות משהו: במקרה שלי - זיווג וילדים. איך זה קשור לנמלים, ומה הנמלים מייצגות בתוך נפשנו פנימה?
דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה - שלום: אלו חידושים קיבלתי השבוע על הפסוק הזה בזכות קוראת יקרה שלי, שהציעה לי לראות דברים קצת אחרת, לנטוש את כתיבת הטורים על הרווקות ולמענן, ולחיות במציאות 'שאולה' של המתנה בציפייה לאחד?
אלול ממשיך. החיפוש עוד לא נגמר במציאה, אבל באלול הזה אני כבר מרגישה אחרת, ויודעת ש'עליתי על הגל הנכון'. מה הוביל לזה, ולמה אסור לנו להמשיך ולהתבוסס בחיפוש?
אז החלטתי לקבל את העצה שלכם קוראיי הנאמנים, וללכת בעקבות שובל הלב - אל הישועה שלי, שלנו. זה הצעד הראשון שאני עושה בדרך אליה, למרות שאם תשאלו אותי - אין לי מושג בכלל איך זה אמור להרגיש
איזה תפקיד ממלאים השידוכים הלא מוצלחים בחיינו ומה עלינו לעשות עבורם, מדוע לא נישאנו לאדם הראשון שהציעו לנו ואיך קשור עיקרון ההתמדה (אינרציה) לישועה שלנו? טור מלא השראה לקראת שביעי של פסח, ובתוכו כמה ישועות קטנות לקראת הישועה הגדולה של כולנו ב"ה
כיצד קשורה הגאולה הפרטית שלנו לתהליך ההיריון והלידה של האיילה, מהי התפילה שלימד הקב"ה את משה רבנו ולמה אסור לנו להתייאש אחרי "שתי נשיכות נחש"? טור מהורהר לקראת פה-סח
למה הם היו כל כך בטוחים שאני לא אפרגן לו? תבינו, שמחתי בשבילו. באמת, הן הוא אחי, אבל באותו רגע היתה לי חולשת דעת נוראה. ראשי כאב, אך לא היה לי לאן לברוח
ט"ו באב, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה את נתוני הנשואים והרווקים במדינת ישראל. מן הנתונים עולה: גברים בגילאי 25-59: החרדים - נשואים, החילונים - רווקים