שידוכים

הספר "עונשו של דייט" מעלה חיוך על פני הקוראים, אך מה מסתתר מאחוריו? הסופרת, אודליה ארביב, מספרת על חיי הרווקות שלה, על הקשיים ועל נקודות החוזק, וקוראת לסביבתה: "אל תגדירו אותי כבעיה"

בערב ט"ו בשבט, מצאתי עצמי חושבת על בועז. זה שלא נבהל מעניותה של רות ומנוכריותה – אלא רואה את הפנימיות שלה, את המעשים והצניעות שבה. זה שנושא אותה, סוף סוף, לאישה. ומתוך המחשבה עליו, אני נושאת תפילה שכך בדיוק זה יהיה - כשהמיועד לי יגיע

ד"ר חנה קטן אוזרת אומץ, ומדברת על הנושאים שכולם חוששים לדון בהם – כמו הקפאת ביציות לרווקות. הקפאת ביציות, היא טוענת, אינה באה כתחליף לנישואין, אלא להיפך – היא מעניקה לרווקות המבוגרות את הרוגע הדרוש להן כדי למצוא את זיווגן האמיתי

מה עושים ב"המתנה"? יושבים בתחנה ומחכים עד שיגיע תורנו... מתקרב אוטובוס – קופצים. אבל המצב הזה הוא פשוט פספוס! המכתב שלא יישלח לעולם

עוד יום בחייה של רווקה מתבגרת, שכבר 'משתגעת בלי אהבה'. "אני רוצה שכל הספרות הבינאריות שבתוכי שזועקות לגדול ומבקשות שייברא איזה מלאך שיחבר אותן, ויהפוך אותן ממהות של בדידות (1,0) למהות של שלימות (10) - יזכו להיוושע"

בכל פעם שבה אני צריכה להגיד את ה'לא', אני נקרעת בספקות. אולי זה השידוך שלי? שמא יקדימנו אחר! אולי צריך לנסות בכל זאת?

הרב יחיאל פליסקין מעלה סיפורים מרגשים ומיוחדים על כאלו שנשרו מהדרך ואחר כך חזרו לדרך הישר, והוא גם פונה להורים: "אתם יכולים לעזור לילדים בתפילות, אבל בפועל צריך מישהו מבחוץ שייחלץ אותם"

מדוע חיכה יצחק לראות את מעשיה של רבקה? ומדוע לא הסתפק אליעזר בניסים שנקרו לו, ובקש מרבקה להשקות את גמליו?

עוד פעם 40 יום שיר השירים, ועוד פעם, ושוב... והבחור לא התייאש. כי כל פעולה – מקרבת את הישועה

"עכשיו, אחרי 14 שנות חיפוש עקרות אחר הזיווג שלי, הם אומרים לי שכבר מאוחר מדי. שהשחלות כבר לא מה שהיו פעם, ושמלאי הביציות הלך והתרוקן. ולא. אני לא יודעת איך להשיב לעצמי את עצמי - המחייכת, המאמינה, היודעת שהנס בוא יבוא, למרות כל התחזיות הפסימיות". המכתב שלא יישלח לעולם

"בורא עולם בלבל אותך. בורא עולם שמר עלי, והגן עלי בדרכים שמובנות רק לו" – מכתב תודה לשידוך שלא צלח, למדור המכתב שלא יישלח לעולם

"את בטוחה שאת לא בררנית?" שאלה אותי השכנה. ואני לא כועסת, אבל כן מאוכזבת. תנו לי לחיות את הבחרות שלי מתוך שמחה, ולא מתוך לחץ וחשיכה. הזיווג שלי בוא יבוא בזמנו. המכתב שלא יישלח לעולם

לפני קריעת ים סוף היה מצב קשה מאוד לעם ישראל. אך 'ויצעקו' ובאה הישועה. אותו המצב קורה היום בשידוכים. איך יוצאים מהקושי הזה? הלא נאמר כי זיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף. המקובל הרב יעקב עדס, בשיחה שלא תותיר אתכם אדישים

תקופת השידוכים היא מבלבלת, מתישה ולעתים קרובות מעלה שאלות רבות. הרב דן טיומקין בסדרת מאמרים בנושא שידוכים, והפעם: שלב הבירורים

זה לא דבר חדש שהרבנית ימימה מזרחי מצליחה להעלות אותנו מבירא עמיקתא לאיגרא רמה בכל פעם מחדש, ואין זה משנה באיזה ניסיון אנחנו נמצאות. זה גם לא סוד שמשנתה הסדורה בעניין ההתמודדות עם קשיי הרווקות, מפיחה בנו, הרווקות המתבגרות - כוחות מחודשים. לפנייך 6 טיפים מעולים, שיעזרו לך להסתכל קצת אחרת על הבחור, רגע לפני השידוך המיוחל

ההתרפסות הבלתי נלאית של חלק מאתנו בשידוכים, היא דבר שצריך לשנות ומיד. הרבנית ימימה מזרחי, בהדרכות שלה לשידוכים, אומרת שאל לנו לחפש את המומים ואת מה שלא טוב בשני, לפני יציאה לשידוכים. זה נכון גם בהקשר שלנו עם עצמנו. אז מה אם עוד לא נישאנו, אז מה אם היופי שלנו השתנה עם השנים, אז מה אם אנחנו לבד, אז מה??? טור מהורהר

הקב"ה רוצה עוד יותר מאיתנו שכבר נתחתן, ונהיה מאושרים. ובכל זאת – אנחנו עדיין רווקים. כי הקב"ה רוצה מאיתנו משהו. רוצה שנגשים את הייעוד שלנו כאן בעולם

לא העבודה מביאה פרנסה, לא התקופה מרפאת ולא היכולות האישיות מביאות את השידוך. אלה הן רק ההשתדלויות, אבל אנחנו לא שולטים במה שקורה בעולם. היחיד שמנווט אותנו, הוא הקב"ה

כל כך הרבה זמן חיכיתי לבעלי שיבוא, כי רציתי לקבל ממנו ביטחון, שלווה ורוגע. מול נרות החנוכה שהדלקתי בעצמי, הבנתי שטעיתי. ביטחון ושלווה אפשר לקבל רק ממך

האמנת לכל השמועות והקשבת לרכילות. אבל שכחת שעזבתי עם סיבה. עזבתי, כי אהבתי את ה'