שידוכים

ילד קטן על פסגת הר גבוה, עשיר שירד מנכסיו ומשלחת חילוץ: איך כל אלו קשורים אליי, ולמה קשה לי כל כך לוותר על האבדות?

איפה עובר הגבול הדק שבין 'פשרה' ל'וויתור' בשידוכים? טור תגובה לקורא בשם בועז שטען כי אנחנו הרווקות לא צריכות להתפשר, אלא לוותר 

שנים שמעתי את המילה הזו, ושנים לא הבנתי אותה, ואפילו התנגדתי לה - עד ליום חמישי האחרון: ה-כ-נ-ע-ה! איך שיחה תמימה עם קוראת מקסימה שלי שינתה לי את כל התמונה, והפכה אותי מאדם עקשן לאדם שמכניע את רצונו מפני רצון הקב"ה?

התובנות האלו התבשלו בי על אש נמוכה במשך שנים, ועכשיו הגיע זמנן לראות אור - תרתי משמע: מכתב סיכום שנה לשדכניות באשר הן, מפרספקטיבה של רווקה מבוגרת (ולא פחות מכך מבורגת - בורג שיודע היטב את המקום שלו, ושמח בו)

הקב"ה לא רוצה שנתרגל למתנות חינם, אבל לא זו הסיבה האמיתית שבגינה הוא לא נותן לך מיד. הסיבה האמיתית היא שכדי למצוא את המתנה הייחודית השמורה לך - את צריכה לא רק להמתין אלא גם להטמין. תתכנסי רגע פנימה, אל תוכך. תטמיני זרעים של מילים באדמה הטחובה, זו שאת לא מצליחה כרגע לגדל עליה דבר, ותחכי

אלול ממשיך. החיפוש עוד לא נגמר במציאה, אבל באלול הזה אני כבר מרגישה אחרת, ויודעת ש'עליתי על הגל הנכון'. מה הוביל לזה, ולמה אסור לנו להמשיך ולהתבוסס בחיפוש? 

שמתם לב איך סוד אחד, אמיתי או דמיוני, הורס לבן אדם כל כך הרבה? ומה עם השורה התחתונה של מה שקורה אתי?

סבא שלי עליו השלום, עזר בן חנה ז"ל, לימד אותי את אמנות הקרקור בפעם הראשונה. מה הקשר בין אלול לתרנגולות מקרקרות בלול, ומה באמת אני לוקחת עמי כצידה לדרך מהאלול (חיפוש) הזה?

הצטרפו בשבת הקרובה לשבת מיוחדת לרווקים בישיבת "נתיבות עולם". צפו בדברים שמספרים ותיקי השבתות הללו. להרשמה חייגו: 073-222-1233

הידברות מזמינה אותך לשבת מיוחדת, שבת שובה, 14-15 בספטמבר, עם כלים מעשיים בדרך לבניית הבית היהודי, עם הרצאות מרתקות של הרב פנגר ואליהו שירי, ועם הופעה מיוחדת של עדן הראל ועודד מנשה. להרשמה חייגי: 073-222-1270

ככה, לשבת בחיבוק ידיים כשהבת שלי ברכבת הרים, אובדת עצות ובוכה בתסכול? אני יכולה לעזור לה, בדיוק כמו שקמתי אליה בלילות כשבכתה

אילו הייתי ילדה, הדמעות היו זולגות להן עכשיו בלי הכרה. אבל אני כבר לא ילדה.  כבר אסור לבכות על עוגת שוקולד שלא הצליחה - לא משנה כמה פעמים כבר ניסית לאפות אותה. לאן הלכו כל הדמעות על כל מה שלא צלח בחיי (מאז שהייתי ילדה עם צמות)? פגישה נדירה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות

בט"ו באב מכריזים על עולמך שלך, על השנה החדשה שבפתח, כי גם היא, תשע"ט שמחכה לנו, היא עולם חדש ונסתר בפני עצמו

"לחשוב שאת הטור הזה התחלתי בכלל במחשבה שאני הולכת לכתוב על שידוכים, רק נוסך בי את התחושה שיש דברים הרבה יותר חשובים מאשר להתלונן על מר מצבי או על יתמות קיומי הצנטריפוגלי - שלראשונה 'בחייו' מרגיש צורך לברוח מהמרכז": טור מזווית קצת אחרת, לעילוי נשמת חברתי היקרה  

כל הרווקות מכירות את תחושת חוסר האונים הזו שעוטפת אותך עם מיליון ואחת שאלות - שאין לך את מי לשאול. איך ספרה של הרבנית אסתר טולידנו 'שבילי השידוך לכלה' הצליח לשנות לי את הפרספקטיבה?

יש גאולה, והיא נמצאת ב'נועה - ירון - דיין'. היא נמצאת במצבים של התנועות שאין לנו מושג איך להסביר למה לוקחים אותנו ממצב איקס, למצב WHY. היא נמצאת במצבים של הירון-דיין, שבהם את יודעת שאת הכי צריכה לשמוח, אבל זה הכי קשה לך - כי דווקא שם את מרגישה את הדינים הכי גדולים שבנפש. טור קצת אחר, לרפואת חברתי היקרה אפרת חיה בת טובה

הטורים הכי טובים שלי נכתבו בדמעות, וזה אחד מהם. אבל שלא תטעו - הדמעות האלה הן דמעות ישועה מתוקה, הן דמעות של התרגשות ברגע הכי קרוב שלי ושל הקב"ה. רגע ששום דבר לא יכול לפגוע בקדושה ובאמת שלו

לאחרונה התבשרתי לצערי על חברה טובה ואהובה שאובחנה עם המחלה הנוראית, ואז זה היכה בי: הרהורים קצת אחרים על מה שקורה לי ובי במסע העלום אל מי שאני, ואל מי שאני לא 

"תקשיבי, אולי תבואי איתי לקנות מטפחות ותקני מטפחת לעצמך ותשימי מתחת לכרית? זה ממש סגולה! ותגידי 40 יום את כל ספר תהילים, ואת שיר השירים ונשמת כל חי"