שמחה

מסבירה החסידות באופן מתקתקת שהברכה "מועדים לשמחה" טומנת בחובה את הנפילה – המעידה, ואת הקימה, "כי נפלתי, קמתי – השם אור לי!"

אותו הפלא הוא לא אחר מאשר הילד שלך. המתיקות, והחן שלו הם במיוחד עבורך. את רואה בו משהו מיוחד שאף אחד אחר לא יכול לראות בו חוץ ממך. והקב"ה בכבודו ובעצמו נתן בו את החן הזה -  במיוחד בשבילך

בבית החולים מעיני הישועה, יהודים באים לשמח את את החולים בכל יום שישי. תיעוד מרגש ומשמח מערב ראש השנה תשע"ט

האם העובדה שאני משמח מישהו אחר, משפיעה על השמחה שלי? רן ובר מסביר. צפו

להקת החתונות "נשמחה" עומדת לפני השקה של אלבום בכורה ישיבתי, ולקראתו יוצאים בסינגל "שובי נפשי", בו הם מארחים את אהרן רזאל. האזינו

מה עושה לנו השוואה תמידית עם אנשים אחרים? האם היא עוזרת או מקלקלת לנו את השמחה? צפו בהסבר המחכים של רן ובר להוספת שמחה בחיים, והדרך לפגוש את רגש הקנאה בצורה חיובית

הילדים נשאו כמעט כולם, והבית נהיה שקט וריק. איך מחזירים אליו את השמחה, ואיך יוצרים שייכות בין ההורים לבית המתרוקן?

מי שעובד על מידותיו באמת, ומשתדל להתגבר על כל הקשיים, אינו בעצבות כלל! אדרבה, העבודה הזו מביאתו לשמחה גדולה ותמידית

מה עשה הסבל בסיומו של יום ארוך של 10 שעות עבודה קשה, ללא כל תלונה?

מדוע היה יעקב צריך לשלוח את יהודה שיחפש לו דירה במצרים, ולא הגיע בעצמו להתגורר תקופה קצרה אצל יוסף?

"החלטתי אפוא שאם ברצוני לשפוך את נפשי לפניך, ולשוחח עמך בניחותא, כדאי גם לי לצאת החוצה, אל הטלפון של השכן, ומשם אדבר איתך – ובניחותא"

הילד השיב: "אני רוצה להיות אופנוען"... מה השיב המחנך לתשובה לא שגרתית ובלתי חינוכית כזו?

אף אחד לא שיער שהילדים רוצים גם הם להיכנס אל הרב – עד שהגיעה הרבנית וקראה להם להיכנס

המעשה שאתם הולכים לעשות, דהיינו לסלקני מן החיידר, יפגע לא רק בי. גם ב...ילדים שלי האמורים להיוולד לי בעוד כמה שנים, לכשאתחתן ואקים בית. האם התייעצתם עם הילדים שלי לפני ההחלטה לסלק אותי מן החיידר?

אם הבתים ובתי החינוך שלנו יהיו מקומות שהבנים והבנות יאהבו לשהות במחיצתם, ויחושו בהם נעימוּת ויֵדעו שהם רצויים שם - רק אז יהיה עם מי לדבר, ואת מי לחנך, ולמי לפתור שאלות ובעיות

על איזה רכוש הצטער המלמד כאשר גנב פרץ לביתו? ומדוע התקשרה אשתו של המלמד לתלמוד התורה?

"הילד לא שלט על רגשותיו", סיפר הגרי"ש, "ובכה ובכה; בנסיון להרגיעו, הבאתי אותו לביתי, אבל גם כאן הוא ממשיך לבכות, ואני בוכה יחד עימו, ומשתדל להרגיעו ולדבר על ליבו"

כל דבר שאדם לוקח על עצמו כ'פרויקט', ומבקש מהקב"ה שיעזור לו למלא את משימתו, בסוף עולה הדבר בידו! במיוחד אם מדובר בדבר שבקדושה, בחינוך־ילדים, וכי יש הווא־אמינא שלא יצליח?!

מה עשה הרב ברוך שיש זצ"ל כשנאלץ להעניש את תלמידו? כיצד נוכל להעניש ולתת אהבה בו זמנית? לקרוא וללמוד