הטור המאויר

אם הייסורים לא היו כואבים לנו, איך היינו מרגישים אותם? ומאיפה הייסורים האלה מגיעים בכלל?

מצווה לקדש את השבת ולענג אותה במאכלים מיוחדים, בבשר וביין. ומה עם הדברים הרעים שקיימים באוכל? וגם: מה קרה כשהחמאתי לאשתי על הדגים?

הטור המאויר לפרשת בשלח: ה"על האש" הכי טוב שיש, ממש טעם של שבת!

זריזים מקדימים, והרבה זמן לפני פסח אנחנו כבר משנים את שמה של העוגיה הטעימה, ל"חמץ" מרושע ומפחיד. חכו קצת, יש עוד זמן!

גשם שוטף, בגדים של דוסים ולימוד מוסר בבית הכנסת. מהי המעלה הגדולה של מידת העקשנות, ולמה היא חשובה לעם ישראל?

למה לא הגיע זכריה לפגישה שנקבעה, ואיך זה קשור לסחוג מקולקל? ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך שמשה רבנו הצליח לראות את הסנה הבוער בתוך האש?

מה קרה לי כשהחלטתי להראות לאשתי מה עשיתי בחיל הים? ומה אנחנו יכולים ללמוד מדגי הסלמון החזקים?

מהו הלבוש היהודי? מה עלי ללבוש כדי לבטא את יהדותי? ובכלל – למה צריך בגדים מיוחדים?

מה עשה המורה כשהחל לאבד את כבודו בעיני תלמידיו? ואיך הגיב התלמיד הבישן שבסוף הכיתה? המשיב רעה תחת טובה

חזרתי לשחק כדורסל! חזרתי להתאמן עם הקבוצה, פתחתי את המשחק המכריע, ואז... "חלום חלמתי ואין פותר אותו"

האם תמיד חייבים לעשות חסד? בטור משעשע מראה הרב יעקוביצקי שגם לחסד צריכים להיות גבולות, דווקא על מנת שנוכל לקיים את החסד בצורה טובה יותר

למה אני אוהב את השמנמן שהתיישב לידי באוטובוס? איך אומרים "לפרגן" בעברית, ואיך לומדים לפרגן מכל הלב?

השבוע הצטרפו למשפחת הכותב זוג תאומים. זה קרה אחרי תקופת המתנה בת שש שנים, ואחרי שהרופא לחץ לביצוע הפלה. אז איך הסתיים ההריון?

אם נקבל זרם חשמלי בכל פעם שנדבר לשון הרע, דברים בטלים או שקר – האם נוכל להיגמל מההרגל, ולהפסיק?

כל אחד יודע לצטט כי "דרך ארץ קדמה לתורה", אך האם אפשרי בכלל, שתהיה דרך ארץ ללא תורה? מי קבע שמוסריות היא ערך חשוב, ואיך יודעים מהי ההתנהגות הנכונה בכל מצב?

הקבצן שנעמד מולי בזמן התפילה היה סבלני. הוא הראה נכונות לחכות קצת, ותוך כדי ברכות השחר שאמרתי - ענה 'אמנים' מכל הלב ובנחמדות גמורה. ניכר שהוא רק מחכה לסוף כדי להשיג את מבוקשו

בתור ההמתנה לצדיק, היצר הרע מתחיל לעבוד שעות נוספות, השעה מאוחרת ואתה כבר על קוצים. מתחילים סימני שבירה

האדם אולי האשים את האשה בחטאו, אבל פעם אחרי פעם מוכח שהאמונה הנשית היא זו שגאלה – ותגאל – את עם ישראל

"אתה אוסף בולים?", שאל הפקיד בנחמדות. "לא. אני אוסף מצוות". אמרתי בביטחון. "אהה מצוות זה טוב", ענה הפקיד. "בטח שזה טוב מצוות!", השבתי. "מה אתה חושב שאני אעשה עם בולים בעולם הבא?!"

עצמתי עיניים, כיוונתי את ליבי אל השמים, והרגשתי אור מאיר על פני, אור חזק מאוד, ממש אור עילאי... "הלו, מה אתה עושה כאן? אתה בשטח פרטי! תפסיק לצעוק, יש כאן הד חזק, אתה תעיר את כל הקיבוץ"