יפו

כאשר הגיע מושון לגיל המיוחל, ניצבה בפניו בעיה: מה יעשה נער שנדלק על תפילין בקיבוץ חילוני? כאשר שהה בבית, לא היתה בעיה מיוחדת. הבעיה התעוררה כאשר יצא עם בית-ספרו לסדנה שארכה שלושה שבועות

ישעיהו ניסה לשנות את זוית פיו, אך בקושי הפיק מהשופר השחור תקיעות מקוטעות. כמעט שיצאה נשמתו עד שהצליח איכשהו להוציא את הציבור ידי חובה. נוצרה הרגשה כללית קשה. כולם חשו שכח עליון מעכב בעד התקיעות

למרות עלייתו של סבא מנשה לארץ, לא הצליח להתוודע לגורלו של בנו הצעיר יוסף. הדבר הסב לו צער רב. בנסיעה לא מתוכננת לירושלים הצטלבו מבטיהם. הוא חייך חיוך רחב כלפי יוסף, כאילו שאין דבר יותר טבעי מלפגוש את בנו האבוד בירושלים הגשומה

יעקב מבין שעשיו אינו ראוי לרשת את ברכת אברהם. במילה אחת רומזת לנו התורה מה גרם ליעקב להבין זאת

הוא היה ירקן, והתחתן עם גיורת מאוסטרליה, עבר לירושלים והחל לחקור את העיר העתיקה. בהמשך שימש מאיר בן אלול כמדריך במנהרות הכותל, חשף מקומות נסתרים והפך למומחה בתחום. מדור חדש: סיפור חיים

מה קורה כאשר לילה אחד הבית שלך, המכיל בתוכו את כל הרהיטים, הבגדים, הספרים, הכלים, המכתבים והזכרונות שלך – פשוט נחרב?

אחרי הדיבורים והבעת הרגשות הנפש מתנקה והנשמה נחשפת, ואז התפילה מגיעה ממקום נקי, רגוע ובוטח

"לפני 29 שנים פשוט החלטתי: האדם נצרך לישועה - וביכולתי לעזור!", סיפר לייבל לבן השכנים. "בשנה הבאה כבר נטלתי את הכוס המשומשת עמי, ומני אז אני שותה בהם, בגביעי הישועות שקיבלתי במירון"

מהו ומיהו אדם רוחני? האם רוחניות פירושה התנזרות מוחלטת מכל הנאות העולם הזה וכפי שיש המטיפים לכך, או שמא ניתן לחיות חיים סבירים ונורמליים, אשר עם זאת יהיו חיים בעלי תוכן רוחני טהור? האם אין סתירה מהותית שאינה ניתנת לגישור, בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה?

הצרעת שעליה דיברה התורה כבר אינה קיימת היום, אך לשון הרע - בועטת והורגת. בחז"ל דימו את המדבר לשון הרע לנחש המכיש בשיניו, שכפי שלנחש אין הנאה בעצם ההכשה, כך אין רווח ממשי לבעל לשון הרע