הורים וילדים

"מה היא כן רואה? מי הדומיננטי בבית? מי מחליט ההחלטות אצלכם? מי נותן את ההוראות? מי מנהל את הבית?"

שיחה מרתקת מאת "תאווררי" על יחסים שבין הורים לילדים חוזרים בתשובה.

על פי הצגה מאת קרן אדלר, גל בידרמן וטלי ביק בהשתתפות סיסי בן עזרא ואביבה סולקין.

גם לנו, האימהות, שמיעה סלקטיבית, אך בשונה מהילד שלנו בן העשר, אנחנו שומעות לא בדיוק מה שנחמד לנו לשמוע, אלא מה שמתאים לתפיסה העצמית שלנו

לא רק שלא רואים נחת, מקבלים את ההיפך הגמור (כרגע): צער, אכזבה, כאב עמוק ותחושת אובדן. איבדנו את מה שחשבנו שהיה לנו, או שאמור היה להיות לנו

"שוב להתנצל?" היא תוהה, "כמו שעשיתי כבר כמה פעמים בעבר", היא מסננת בין שיניה. "על מה עליך להתנצל?", אני מנסה להבין. חני בעצמה לא כל כך יודעת

הילדים שלי, כמו רבים וטובים לפניהם וכנראה גם אחריהם, מבשרים לי חדשים לבקרים שכשהם יהיו הורים – הם ינהגו אחרת לגמרי. במילים אחרות, הם לא ממש מרוצים מדרכי ההורית...

ילדים עצמאיים לא נולדים כאלו. זו יכולת נרכשת, שינכס לעצמו הילד שאמו אפשרה לו לצאת לרכוש אותו בעולם

עזרה במינון נכון, צריכה להיעשות ממקום של כבוד לצורך האמיתי של השני. רק כך היא תתקבל בברכה ע"י מי שאמור לקבל אותה

ההורים צריכים לעבור כאן תהליך נפשי, ואי אפשר לדלג על השלבים שלו

כשהם קולטים דרכנו את ההסברים הם הופכים, בתוספת עצמם, להיות רפלקטור משובח של החזרת ידע נצרך, הפעם מהם אלינו