תור

מלמד אותנו רש"י, שהסיבה שהיה על העם ללמוד את התורה ממשה ולא מאדם אחר, היא שמשה הצטער ומסר את נפשו על התורה. לימוד בצער, לימוד מתוך קשיים וניסיונות, הוא לימוד מסוג אחר לגמרי. ואם רק נזכור שהבורא מרגיש את צרתנו אף יותר מאיתנו עצמנו – לעולם לא נרגיש לבד, גם בזמנים הקשים

"ואהבת את ה' אלוקיך": אבל איך אפשר לצוות על הלב לאהוב?! לרגל ט"ו באב, יום האהבה, מוגשת לכם זווית מחשבה קצת אחרת, שתעלה את הלב על גדותיו באהבה. לה' יתברך...

תכונת השכחה שהטביע בנו בורא עולם, היא חיונית מאוד. כך קל לנו יותר לפתוח "דף חדש", ולהתגבר על משקעי העבר. יחד עם זאת, בורא עולם מצווה אותנו ללכת לפעמים נגד טבע השכחה. לא מדובר בשכחת השכל, אלא בשכחת הלב. כאותן טיפות אשר בכוח התמדתן מחוררות את האבן, כך מצווה ועוד מצווה, לימוד ועוד לימוד, מטפטפים לתוך תודעתנו את האמת

אני מרגיש שאם אכריע לטובת האב, אני עלול להפסיד הבחור שלי, שרק בימים האחרונים החל בצעדיו הראשונים בתשובה, ואם אפסוק נגדו, יתכן וירגיש שהרב 'בגד' בו

דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי כח' אָב (13 בְּאוֹגוּסְט)