מזמן לא שמעתם שיר כזה משובח; האזינו ל"שבע" של ניר קלינגל
תזכרו את השם – ניר קלינגל – ותזכרו היכן שמעתם עליו לראשונה. ההימור שלנו, לאור סינגל הבכורה שלו: הוא עוד יגיע רחוק. אחרי שתשמעו את סינגל הבכורה שלו, תבינו למה
תזכרו את השם – ניר קלינגל – ותזכרו היכן שמעתם עליו לראשונה. ההימור שלנו, לאור סינגל הבכורה שלו: הוא עוד יגיע רחוק. אחרי שתשמעו את סינגל הבכורה שלו, תבינו למה
בשקט בשקט, כמעט ללא מודעות וחשיפה, פועלת בהידברות מחלקת יעוץ והכוונה, אשר מקבלת מאות שיחות טלפוניות מדי חודש, מעניקה יעוץ ותמיכה לפונים הרבים, ובמקרים רבים אף מצילה נפשות. קבלו הצצה אל הסיירת המיומנת, המעניקה תשובה לכל שאלה, הכוונה רוחנית ומילה טובה
דודו כהן במכתב ליוצרת קרן פלס: "היהדות, קרן, היא זו שגורמת לי לבקש ממך סליחה פומבית כרגע. לפני עשור התנגחתי בך מעל דפי מגזין 'רייטינג' יותר מפעם אחת – והיום אפשר לספר מה באמת עמד מאחורי הביקורות השליליות"
דודו כהן בטור שכולו ניסים: מה הסיכוי להתעלף תוך כדי נהיגה באזור סואן, כששניים מילדיך נמצאים ברכב, להתנגש בעוצמה ברכב אחר ברמה של טוטלוס, להילכד ברכב שמתמלא בעשן רעיל - ושכולם ייצאו ללא שריטה? טור מסכם ומחזק, על כוחה של השגחה גלויה - ובעיקר מרגשת
האם זו זכותם של יישובים דתיים לא להזמין להופעות זמרים שאורח חייהם – התבוללות, נטיות וכו' - אינו תואם לאורח החיים היהודי? ובכן, תלוי את מי שואלים. בעיני רחלי רוטנר מ-mako, צריכים לחנך מחדש את הציבור הדתי. שיתנתקו קצת מההלכה, מה יש
מאיר דורפמן הוא חזן, מרצה ב"המקום בתל אביב" ומחברו של הספר החדש "פעמיים באהבה", שמתעד תכתובות עם צעירים מחפשי אמונה. והוא בעיקר יהודי שמנסה לדבוק בפשטות, ולחדור גם אל לבם של צעירי תל אביב. ראיון
טבעי שאמן שאך אתמול היה חילוני, ועכשיו נמצא בתהליך תשובה, מתקשה להביע את הרוחניות שלו מול המצלמות נטולות הרוחניות של ערוץ 2. אבל עדן הראל עשתה את זה בהצלחה, ובלי נימה מתנצלת. וזה בהחלט חידוש
אפשר לנפוש, אפשר ליהנות, אבל נראה שבתקופה הזו המינונים וההתלהבות המוגזמת הלכו ויצאו מפרופורציות. יש אנשים שלא מפסיקים לדבר על זה, לתכנן את זה, להתמוגג מזה, ולטעון שטיסה פעם בשנה היא לא פחות מאשר צורך נפשי-קיומי. דודו כהן בטור אישי מקורקע למציאות
אחרי תקופת הכנה ממושכת ומורכבת, אתר הידברות החדש עולה לאוויר, ביחד עם מקבילו באנגלית. גם אתם מתרגשים...?
התחושות אחרי יום העצמאות הן הכל, מלבד שחור ולבן. העמידה בצפירה, התודה לקב"ה, חגיגות העצמאות, דברי מרן, האופוריה המוגזמת, הדרך לגאולה ובן ה-17 שמשתכר כדי "לחגוג" - שום דבר לא פשוט כמו שהוא נראה
כשמוזיקאי לומד תורה במשך 12 שנים עם רבנים אמיתיים, היצירה שלו משתנה ללא ספק. אבל כשמוזיקאי תמים וטוב-לב לומד קבלה שמנותקת מהיהדות ומההלכה, עלול לצאת לו שיר כפירה עצוב ומבולבל. תשאלו את ארקדי דוכין
מהי השאלה המרכזית שמופנית אלינו בימים אלה, האם עדיין ניתן לתמוך במהפכה, ומה יהיה הפרויקט הבא? מסכמים - ויוצאים לדרך
דודו כהן עבר לטלפון מוגן, ללא אינטרנט פרוץ. איך אפשר לחיות ככה? תתפלאו. אבל אחרי שתקראו את הטור שלו, כנראה שתתפלאו פחות
אין ספק שסדרת הקומיקס "זבנג" אינה חינוכית ורחוקה מצניעות. אז למה האם שהתלוננה על התכנים הירודים פספסה נקודה חשובה?
לפני 20 שנה, אף כלי תקשורת שמכבד את עצמו לא היה משתכשך בסיפור משפחתי קשה כמו זה של דודו אהרון ואמו. אבל היום כולנו טובלים במדמנה. גם העכבות האחרונים שנותרו לחברה הכללית – נפרצו ונדרסו תחת מכבש ה"הכל מותר"
רן ובר, מחבר "התגלות" ו"סוד הנקודה הטובה", מספר איך ויתר על עולם ההיי-טק, מה למד מבריונים בבית הספר, למה שווה ללמוד להיות חלש, ועל הספר החדש שבדרך. השאלון המאתגר
עד לפני שנתיים הוא היה מאבטח במלון באילת, והיום הוא "מסיר כישופים" ו"מעלה רוחות של מתים" - לטענתו. מתי נפסיק להאמין לקיצורי דרך למיניהם?
אחרי 5 שנות פיתוח ואפיון, יוצא לדרך הממיר הכשר של הידברות. בראיון מיוחד מספר הרב זמיר כהן על אישורם של גדולי הדור למהלך, על המניעות שליוו את המיזם, על קהל היעד - וגם חושף את התכנית לייצר מהדורת חדשות כשרה
לפני שלוש שנים, בדיוק בחנוכה, החלטנו להעביר את הילד שלנו מבית ספר ממ"ד לתלמוד תורה. למה עשינו את זה – ולמה מעולם לא התחרטנו ולו לרגע
אין ספק שמעשיו של ינון מגל ראויים לכל גינוי ותיעוב. אבל עם יד על הלב, בכמה מקומות עבודה לא-דתיים שבהם עבדתם, לא נתקלתם בהפקרות דומה? ככה זה: כשלא מקפידים על שמירת נגיעה או על דיבור נקי ומכבד - מה הפלא שכמעט בכל מקום עבודה ישנן הטרדות?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה