כל התכנים של גד שכטמן

שעותיה של אסתר היו ספורות. לפתע פקחה עיניה וביקשה מעזריאל, בעלה, שיתקרב. "הבטח לי שלא תינשא אחר פטירתי לאף אחת בעולם. אין תחליף לאשת נעורים". עזריאל לא ניסה אפילו להבין מה אומרת אסתר. הוא פשוט הנהן כשדמעה רותחת זולגת על לחיו ונבלעת בזקנו הקטן. אבל אסתר התעקשה: "הב לי את ידך. תן לי תקיעת-כף שלא תינשא שוב לעולם". ועזריאל נתן

אמר הבעש"ט לתלמידיו הקדושים: ראיתי בשמי מרום שעושר רב טמון ליהודי זה, כל שעליו לעשות הוא להיאנח אנחה אחת מעומק ליבו. אבל תמימותו והעובדה שלא ביקש רחמים ממרום, מנעה ממנו את הרכוש. נאלצתי לרוקן את ביתו מכל בכדי שייאלץ להיאנח ויזכה לעושר המוכן לו

כשהגיעה שעת פטירתו של המהרש"א, הורה לפרנסי העיר למנות את האברך היתום שגדל בביתו – אם כי איש לא ראה בו גדלות מיוחדת – לרב תחתיו. לאחר מספר שבועות שמו לב אנשי העיר למנהגו יוצא הדופן של הרב החדש: הוא אינו משתתף בשום לוויה המתקיימת באוסטרהא. סיפור לשבת לכבוד הגאון רבי שמואל אליעזר איידלס, המהרש"א, שיום פטירתו ה' כסלו

אליעזר מחפש כלה ליצחק. והסימן – שתסכים להשקות אותו מים. שואל "סידורו של שבת": וכי חסרים אנשים ברחוב המוכנים לתת מים לעובר אורח צמא? מדוע אליעזר רואה בכך הוכחה לאשה המיועדת מן השמים? והתשובה: שתה, וגם גמליך אשקה. בעל החסד לא מחכה שהעני יבוא ויבקש, אלא יוצא לחפש את הדלים בעצמו. "רודף אחרי הדל" – כדי לתת לו עוד – זהו בעל החסד האמיתי

תחת ההריסות שכב הגאון הצעיר, קבור תחת משקל עצום של קורות עץ ואבן. בנס לא נפצע מהכובד שנחת עליו, אבל הרגיש בעצמו שלא יהיה מסוגל לשאת את הכובד לאורך זמן. תחת הררי המפולת, נשא רבי יעקב יהושע את עיניו בביטחון כלפי מעלה. לכבודו של רבי יעקב יהושע פולק, ה"פני יהושע"

אלוקים, אני יודע שאין לי זכות לבקש ממך כלום. מעולם לא שמרתי על מה שביקשת ממני ואין זה הוגן לבקש ממך. אולם לפנים משורת הדין מתחנן אני שתציל את חייב בתנו השוכבת על ערש דווי, ויחד עם זאת תציל את חיי וחיי רעייתי... ואני מבטיח לך שלא אבקש ממך שום דבר נוסף, לנצח. רבי שלום שבדרון הקשיב, ואז ענה

ענה לו רבי ישכר-דב: אתה הרי מכניס אורחים, ולכן אני רוצה שתישן אצלי. האדמו"ר נטל את הכורסה הרחבה בעצמו והוציאה מחוץ לחדר כדי שיוכלו להכניס שם מיטה נוספת. ולא זו בלבד, אלא שעמד וטרח להציע את מיטתו של החסיד. רבי צבי חיפש לקבור עצמו מבושה. לכבוד האדמו"ר הקדוש רבי ישכר-דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שיום פטירתו כ"ב חשון

הרן, אחיו של אברהם, הסכים להצהיר על אמונה באל יחיד, אבל הושלך לכבשן האש. למה? התשובה מסתתרת באותו מדרש. אדם מאמין חייב לקחת את אמונתו ולהביאה לידי מעשה. אדם שאומר שהוא מאמין בה' ושומר תורה ומצוות, אבל באותה מידה מאמין גם בדברים הסותרים את עיקרי האמונה היהודית, פוסח על שתי הסעיפים. בסופו של דבר, הדעות הסותרות עלולות להביא ל"קצר חשמלי" בנפשו

חכם בן-ציון נענע בראשו לשלילה. היום אעזוב את העולם. אבקשך לעשות עמי חסד ולא לשנות ממה שהוריתיך. במילים אלו נפרד ממנו ושב לביתו. הגר"י צדקה חבש את כובעו ורץ אחריו להשיגו. אך הוא הפסיד את האוטובוס ונאלץ לחכות לאוטובוס הבא. לעילוי נשמתם של חכם בן-ציון חזן ורבי יהודה צדקה, שיום פטירתם י"ב חשון

הרב הצעיר פנה אלי בחיוך גדול: "יהיו לך שלושה ילדים, בתנאי אחד. שתקרא להם בשמות האבות הקדושים: אברהם, יצחק ויעקב". היה זה הגאון רבי משה לוי, שמרן רבינו עובדיה יוסף הגדירו כ"הממשיך שלי לאחר מאה ועשרים". לא זכינו, והגאון נקטף באיבו בשנת תשס"א, לאחר ייסורים קשים. יום פטירתו י"א מרחשון

בג' חשון נציין שנתיים לפטירתו של מרן, מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף, זכרו יגן עלינו. מי היה הקורא בכף היד, שחילץ את מרן ממצרים? וכיצד טיפל מרן ב-900 תיקי עגונות לאחר מלחמת יום הכיפורים? שני סיפורים לכבודו

חז"ל מספרים שעשרת השבטים האבודים נמצאים מעבר לנהר הסמבטיון, שמשליך מקרבו חול ואבנים במשך כל ימות השבוע, ושוקט רק בשבת. גם החרב המתהפכת מסתירה מפנינו את גן עדן, שממילא אינו נגיש לנו בעולם הזה. אז מה מוטל עלינו לעשות, כדי לחצות את נהר הסמבטיון, לעבור את החרב המתהפכת, להזדכך – ולחזור הביתה?

משנודע לרבי חנוך דבר הגניבה החליט שלא לצער את רעייתו. הוא חזר שנית ליריד וקנה את הסחורה כולה בהקפה, תוך שהוא מזהיר את העגלון שלא יספר מילה וחצי מילה מאשר התרחש. סיפור לשבת לכבוד מרן רבי שלום רוקח זי"ע, שיום פטירתו כ"ז אלול

זו לא חוכמה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, חוץ מחיינו שלנו. בראש השנה נשתדל לקבל על עצמנו קבלה אחת, קטנה אבל אמיצה. לוותר, אפילו בצורה חלקית, על משהו שמאוד קשה בעינינו לעזוב. להקיז מעט דם רוחני עבור הברית עם הבורא. דבר תורה לפרשת ניצבים

רבי יונתן תפס את ראשו בצער. גילו לו, לשומר, משמיים, שהיה עליו לשתף במצווה את כל יהודי העיר, ולא 'לחטוף' אותה לעצמו. אל לו לאדם לדאוג רק לעצמו – גם לא בדברים רוחניים

מה ביקש הקב"ה ללמדנו במצוות העומר? מדוע לתת מצווה שכל כולה עוסקת במצב לא רצוי ולא מתוכנן? משיבים חז"ל: אם על מצווה שלא מתכוונים לקיימה נתן לנו הקב"ה כזה שכר –"למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשי ידיך", על אחת כמה וכמה מצווה שאנו מתכוונים לקיימה, לומדים את פרטי ודיני המצווה, את ענייניה ושורשיה

הבחור יהודה ליוואקיבל את האיגרת והזדעזע. במקום ישב וכתב לחותנו לעתיד שקשר השידוכין שריר וקיים וכי אינו מוכן בשום אופן לבייש בת ישראל בגינם של ענייני ממון. ולעניין פרנסה – ה' יתברך, הזן ומכלכל את בריותיו, יחוס גם עליהם. לכבוד המהר"ל מפראג, שיום פטירתו י"ח אלול

מה עושים? שב החייט לביתו של רב העיר וסיפר לו שהגאון מווילנא פסק לאיסור. והרי לא ידע שאשתו שלחה אליו את אחד הילדים. רבי שמואל שמע את דבריו, התעטף במעילו ויצא עמו לעבר ביתו של הגאון. סיפור לשבת, לכבוד הגאון מווילנה זי"ע

איך נדע מי צודק? כיצד נאמת מי הוא האשם? לא כל אחד ניחן ב"חכמת שלמה", בה המשפט יוצא ברור כשמש. מספר שאלות שיש לשאול, לפני שנפנה אצבע מאשימה

הילדה הקטנה גמגמה, שאמה שלחה אותה לברר על כשרותו של העוף. הרב סימן לה בידו שתתקרב, ולאחר מספר דקות בהן בדק את העוף מכל צדדיו, הושיט לה אותו בחזרה ואמר: לכי נא ואמרי לאמך, שטעתה והביאה את העוף הלא נכון. סיפור לשבת לכבוד הגאון רבי שמואל סלנט, שיום פטירתו בכ"ט באב