נכדתי גרה אצלי, אבל לא עוזרת בשום דבר
היא לא מורידה מהשולחן, לא מדיחה כלים, לא מסדרת אחריה. אז מה השדר שאני צריכה להעביר לה?
היא לא מורידה מהשולחן, לא מדיחה כלים, לא מסדרת אחריה. אז מה השדר שאני צריכה להעביר לה?
אני מגיעה לבקר את הנכדים, אבל הם עסוקים בענייניהם, ואני מרגישה שאני מפריעה. מה עושים?
אם אתם מצטופפים, יכול להיות שאתם חולמים על וילה. ואלה שבווילה, חולמים על הדירה שלכם
מה עושה אילן החלילן ביריד של מכונות?
אחד הנכדים שלי תמיד נעלב ממשהו כשכל הנכדים אצלי, והאווירה נעשית לא נעימה. מה עושים?
למה ההורים עושים את זה? הם לא מבינים שהם מקלקלים את היחסים שלהם בינם לבין עצמם ואתי?
הם לוקחים לבד מהארונות, על אף שההורים לא מרשים, ולא מבקשים רשות. כשהוא כעס על הילדים שעשו זאת, הם ענו במצח נחושה: "אבל סבתא מרשה!"
אני מגישה לשולחן לכל אחד צלחת עם מנה ראשונה, ואחר כך מנה שנייה, וכל מנה יקרה יותר מהשנייה, וחלק מהם, בלי למצמץ, משאירים בצלחת
לא טיפשים האנשים שאינם מבינים את כוונתנו, אלא שכל אחד מאתנו נולד לתוך מערך אחר של חיים
בני שגר לידי, מחפש מטפלת לבתו התינוקת, ומישהי שתקבל את הילדים הגדולים יותר כשהם חוזרים מהלימודים. האם להציע עזרה?
כשבאים נכדי האחרים, הם כנראה מרגישים שאני מחוברת יותר לנכדים שלידי, שהם כמו ילדי, וזה מפריע להם מאוד
איך מחזירים את הילד הביתה אחרי שכבר ירד?
את מגיעה כמו "גיבורת על", עובדת ומתקתקת, עושה כל מה שלדעתך בתך לא הייתה מצליחה לעולם לעשות, מסיימת והולכת. אם את לא מעריכה את מעשי עצמך, למה שיעריכו אחרים?
הנכדים נמצאים אצלי המון, ואני רוצה שיעזרו קצת בבית כשהם נמצאים. האם זו דרישה הגיונית?
אני רוצה לפנק את הילדים במתנות, אבל כשאנחנו הולכים לחנות הם לא מצליחים לבחור מה הם רוצים. מה עושים?
דווקא כשנראה שאי אפשר לצאת, חופרים לעומק, ומוצאים שם את המטמון האמיתי
בסיפור זה אספר לכם על האירוע הכי נפלא שיצא לי לנגן בו
אני אוהבת לפנק את הנכדים שלי, אבל ההורים שלהם לא מרשים לי לקנות להם ממתקים
כלתי מבקשת דברים לא הגיוניים מהילדים, אבל כשאני מתווכח אתה – היא כועסת עלי
לפעמים אנחנו כפויי טובה. מקבלים מתנה, ואז מתלוננים. בואו נאמר תודה מכל הלב
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה