כל התכנים של יוכי דנחי

מה באמת חשוב יותר ממה? אז זהו, שאין תשובה כזו, כי לכל אחד חשוב מה שחשוב לו, לכל הורה חשוב מה שהוא הכי חושש ממנו. אבל בעצם, לכל החששות שלנו יש מכנה משותף

השנה מתקרבת לסיומה. האם אתם יודעים מה הילדים שלכם מרגישים באמת? נקודה למחשבה

בעוד האזעקות נשמעות והחדשות מלאות בדיווחים מדאיגים, הילדים חווים את העולם כמקום מאיים ולא בטוח. אמא ואבא צריכים להיות לא רק המגנים הפיזיים שלהם, אלא גם העוגנים הרגשיים

ההפרדה מונעת את הבלגן, אך גם מונעת מהילדים ללמוד כיצד להתמודד עם כללים ברורים ולהתנהג בהתאם לציפיות ההורים

יוכי דנחי מסבירה למה לא כדאי להחביא ממתקים מהילדים, ואיך בכל זאת אפשר ללמד אותם על צריכה בריאה של מזון וממתקים

הדבר הראשון במצבים האלה הוא לזהות מה אני מרגישה. בושה? פחד? רגשות אשמה? כעס? פשוט תרגישי! תני לזה להיות. כאשר תגיבי מתוך הרגש הזה, בטוח תעשי טעות

לעשות במקומם, זה בכוח, לא מרצוני הטוב, נובע מקושי רגשי כלשהו, פוגע בהם, לא מגדל אותם, רק משתיק אצלי כמה מצפונים

"והפעם עשיתי משהו שונה, שונה מבדרך כלל, משהו שאני לא רגילה לעשות", כך היא מספרת לי, "עשיתי את מה שאמרת לי לעשות – ואני בהלם, זה פשוט עבד!"

הוא אף פעם לא שמע שלהגיד לאמא "אני יותר חזק ממך" זה לא ראוי ועליו להפסיק עם זה. במקום זה הוא שמע למה זה לא נכון... פלא שהוא המשיך?

כאשר ילד יודע שלמעשים שלו יש מחיר, והוא יצטרך לשלם אותו, נשאר לו רק לבחור

אז מה עושים? לפי איזה בית הולכים? איך תדעי שבבית שלך את פועלת נכון, וזה הכיוון?

למה הוא לא שומע בקולי והולך להכין שיעורי בית? אולי זה בכלל לא קשור אליו, אלא אליכם, ההורים

המלחמה האמיתית שלנו עכשיו היא להמשיך את המסורת של העם היהודי, לספר לילדים שלנו שעם ישראל חי לעד

חשוב שתמצאי את המחשבות של ה"גאון", שהן ערמומיות מאוד, מסתתרות, "חכמות" ומשתלטות עלינו – כבר לפני המשבר

איך שומרים על הכללים של הבית בתקופה בלי כללים, בלי שגרה? צפי

האם יש לך פניות לדאוג גם לעצמך, ולא רק לבית ולילדים? יוכי דנחי מסבירה

כשלילד יש סדר, הוא מרגיש רוגע נפשי. הוא לא דואג, הוא לא מפחד, הכל ברור לו, בפרט כי הוא יודע ומרגיש שלך, אמא, זה ברור

תזדהי עם מה שאת מרגישה. אל תנסי להשתיק ולהתעלם, וודאי לא להגיד לעצמך שהכול בסדר כאשר את לא מרגישה ככה

מה לעשות ומה לא לעשות עם הילדים בימים של מלחמה? יוכי דנחי בהמלצות חשובות

למה את מאשימה את עצמך? מה יקרה אם תסתכלי על עצמך ככה, מבחוץ, בלי אשמה ושיפוטיות?