פשוט להיות אמא: תסדרו כבר ת’חדר!
כמה אפשר לבקש, לצעוק, להתחנן שהילדים יסדרו את החדר? דקלה יוספסברג מצאה את השיטה שמובילה לחדר מסודר
כמה אפשר לבקש, לצעוק, להתחנן שהילדים יסדרו את החדר? דקלה יוספסברג מצאה את השיטה שמובילה לחדר מסודר
התחלתי מתוסכלת עם ילדים פרזיטים – ויצאתי שמחה עם הילדים האמיתיים שלי, שבעצם עושים לי המון נחת
"חום ואהבה" הוא מושג שגור ונפוץ, שתמיד מצליח להעמיד אותנו דום על דוכן הנאשמים, כהורים. מה עושים? פשוט אוהבים אותם... אבל ממש לא בשביל "שיגדלו טוב ושלא יהיו להם חסכים", אלא פשוט כי אנחנו אוהבים
את מגדלת, מטפחת ומשקיעה בלי סוף בילד שלך, אבל יום (לא) בהיר אחד זה קורה. צבע החולצה שלו מתחלף, הכיפה שעל ראשו מצטמקת, התספורת נעשית משונה, ובעיקר המילים שהוא מתחיל להוציא מפיו - מזעזעות אותך. "איפה טעיתי?", את שואלת את עצמך. דקלה יוספסברג במאמר חד, קולע ומהפכני על הבנים שסרו מהדרך
מדוע אנחנו מדביקים תוויות על ילדים? לאיזה נזק גורמות התוויות האלה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות אותן?
חול המועד סוכות. אתם בבית ואין לכם תכנון מיוחד. הילדים נכנסים ויוצאים מהסוכה כמו סביבונים, משועממים, עצבניים, חם להם ואת לא יודעת מה לעשות. אולי תשבי איתם סביב חוברת צביעה? אולי תקריאי להם סיפור? אולי תרדי לחנות הצעצועים הקרובה ותקני להם משחק שיתן לך שקט לכמה שעות? הם לא ממש משתפים פעולה ואת כבר עומדת לצאת מדעתך, את שואלת את עצמך, האמנם כך נגזר עלייך, כאמא, לשעשע, לבדר ולהעסיק אותם 24 שעות ביממה? אם אפשר היה לשאול את הילדים, היית מופתעת מהתשובה... לקראת 'זמן שמחתנו', דקלה יוספסברג מגישה מאמר מרתק, ייחודי ואישי, שישמח אותך במיוחד
גם היום הפציעה השמש מבעד לחלון ובישרה על הבוקר הקרב ובא. אצלך בבית מתחיל טקס התארגנות הבוקר המתיש. שוב את חסרת אונים אל מול האנדרלמוסיה ושואלת את עצמך אם את לא מגזימה באנרגיה שאת משקיעה, אחרי הכל, הילדים אינם יכולים לקום בבוקר לבדם, לארגן את החדר, להתלבש, לסדר את התיק ולהכין לעצמם סנדוויצ'ים. האמנם?... דקלה יוספברג במאמר מדהים ומיוחד, על הבוקר המפתיע שראתה בבית חברתה, שגרם להבין שאפשר גם אחרת
מאמר מיוחד במינו על המלחמות המיותרות שאנו מנהלים עם העולם, תוך פספוס עבודת הצמיחה האישית שמזמן לנו בורא עולם באמצעות המצוקות בחיינו
המתנה לילד, רווקות מאוחרת, קשיי פרנסה, בעיות בשלום בית, קושי בחינוך הילדים, בריאות לקויה. כולנו עוברים ניסיונות שלא קל להתמודד איתם. דקלה יוספסברג, במאמר מדהים על היכולת שלנו למקד את הפוקוס על הטוב, ובכך לזמן ישועה לחיינו
שנת הלימודים הסתיימה ויחד עם הילדים נכנס הביתה בריסטול לבן ורשמי שכתוב עליו משהו שכל פעם מצליח להפחיד אותנו מחדש - גיליון ציונים. ישנם הורים ששמחים וגאים לקבל את התעודה של ילדם, אך ישנם שלא. דקלה יוספסברג מסבירה מהי הדרך הנכונה והיחידה לגרום לילד לשפר את ציוניו, ובמקביל, להעלות לעצמנו חיוך גדול על הפנים
מה את עושה כאשר בתך מגיעה לגיל מצוות והיא רוצה לחגוג עם תסרוקת נוצצת ושמלת ערב יוקרתית, ואילו את רוצה אירוע בייתי ופשוט. דקלה יוספסברג מספרת על ההתמודדות שעברה עם בתה עם הגיעה למצוות, ועל הדרך שבחרה
ליל הסדר הוא נקודת "מסירת הלפיד" בה הצטרפנו אל השלשלת וקיבלנו את מסורת האמונה מהורינו, שקיבלו מהוריהם ומהורי-הוריהם עד יציאת מצרים. המטרה: להכשיר את הדור הבא לחיים של אמונה ותורה. כיצד בדיוק עושים זאת?
רות היא ילדה רגילה כמו כל הילדות, אבל יש לה בעיה קטנה וסיבה לבנות הכיתה לצחוק עליה, מה שפוגע לה בביטחון העצמי. כיצד תוכל האם לעזור לבתה? דקלה יוספסברג עם התשובה
מה עושים כשהמורה של הילד מתגלה כאדם כעסן וקפדן, או בעל אישיות לא נעימה? מה עלינו להשיב לילד כאשר הוא מתלונן על מורה שנטפל אליו, או שמעניש אותו שלא בצדק? דקלה יוספסברג על התערבות הורים בבית הספר
שלל התיאוריות החינוכיות הופך לעתים את החינוך לחיצוני וטכני: מה לעשות עם הילד? איך לדבר איתו? כמה פעמים ביום לחבק? מה להראות לו כדי "לייצר" ילד ממושמע, ירא שמים, לומד ומשתף פעולה?
בעבר התארחת בשבת אצל משפחות אחרות, ושם הכל התנהל למופת... הילדים היו שקטים, הכל זרם על מי מנוחות. למה אצלך זה לא קורה? דקלה יוספסברג במאמר חובה, על הפירמידה של שולחן השבת
ההורים בדורנו אבדו מעט את הסמכות ההורית שצריכה להיות נחלתם הטבעית. איך נסגל לעצמנו סמכות, ומה תהיה ההשפעה שלה על ילדינו?
באופן טבעי אנו מעוניינים שלילד שלנו יהיה הכי קל שאפשר, רק מה לעשות שלקב"ה יש תוכניות אחרות, והוא מזמן לו לא מעט התמודדויות. מה התפקיד שלנו במערכת? האם עלינו לרפד את דרכו, או לאפשר לו לנסות לבד?
מה קורה כאשר זה עתה סיימת את כל ההכנות לשבת, ובדיוק אז מחליטים הילדים למצוא אבני גיר לבנות, ולצבוע בהם את הקירות ואת עצמם? את עומדת לפני צומת שמסתעפות ממנו שתי דרכים, ועלייך לבחור במהירות
כל אמא נתקלת בתופעה הזאת – אחד הילדים מתקשה לבצע תפקיד כלשהו המוטל עליו, ומגלה פיגור אחר חבריו. זה יכול להיות קושי בדיבור, בכתיבה, בקריאה... על פי רוב, במצב כזה, האם נלחצת ומנסה לקדם את הילד בכל האמצעים העומדים לרשותה. מפתיע, שפעמים רבות, למרות כל המאמצים, לא רק שאין שיפור, קורה בדיוק ההפך...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה