כשהבעל מרגיש שהוא מאכזב את אשתו
אני משתדל לפתור לה את כל הבעיות – אבל היא טוענת שאני לא אוהב אותה ולא מבין אותה. מה אני עושה לא טוב?
אני משתדל לפתור לה את כל הבעיות – אבל היא טוענת שאני לא אוהב אותה ולא מבין אותה. מה אני עושה לא טוב?
פעמים רבות אנו כועסים, פגועים, ממורמרים, עצובים, לא בגלל האירוע אלא בגלל הפרשנות שלנו לאירוע, כי האירוע הוא מצב נתון ופרשנות נתונה בידינו
למה בעלי מעדיף לעזור לשכנים ולחברים, אבל כשאני מבקשת ממנו משהו – הוא מתחמק? כמה תובנות חשובות על נישואין
כדי להגיע לאהבה אמיתית בכל מצב, יש לבנותה ע"י נתינה אמיתית, מבלי לצפות לתמורה. בדיוק כמו שרואים אצל הורה שגידל את ילדו, ונתן לו, והשקיע בו ללא גבול
מדוע לא נעים לאשתי כאשר אני עוזר בבית הורי, ומה גורם לה להתפרץ על בני משפחתי?
הגישה היהודית סוברת שהסדר הוא הפוך - הצרכים בעצם נשזרו באישיותו של האדם, כדי לגרום לו ליצור קשר עם בני אדם אחרים, ובעיקר עם בורא עולם
אם האישה רואה שלא אכפת לבעלה היכן כדאי לתלות את התמונה, ולא אכפת לו מה שתכין לאכול, וכיצד היא מתלבשת ומתנאה לפניו, הרי זה משדר לה שלא מעניין אותו מה שקורה בבית
טוב לו, נוח לו ונעים לו להימצא בסביבת חברים או משפחה, שמהם הוא מקבל משוב חיובי, משוב עם חיוך, משוב עם הארת פנים, משוב של הערכה
הוא מפתח חשיבה שסדר העדיפויות של בן זוגו אינו תקין. ולכן הוא עלול אפילו להגיע לתובנה, שבן זוגו איננו מעוניין לדאוג לו בכנות
בעלי לא משתף איתי פעולה כשאני מתלוננת בפניו על יחסה של אמו אלי. מה אפשר לעשות?
שכאשר אין גבולות ברורים בין בני הזוג למשפחה המורחבת, לא ניתן לעבור לשלב השני - "ודבק באשתו והיו לבשר אחד"
בגלל חוסר הבנה או חוסר מודעות לאי השקט שלה, יכול הבעל לראות בכך טרדנות וביקורתיות, שיכולים להביא אותם להידרדרות ביחסים שביניהם
אני עושה כל כך הרבה בשביל אשתי, אם כך למה היא מתלוננת כל הזמן ומספרת עד כמה קשה לה?
בני הזוג יוצרים תקשורת טובה במהלך הפגישות שלפני הנישואין, אך לאחר הנישואין המצב משתנה: הבעל כבר אינו זקק לשיחה
הבעל מצפה מאשתו שתביע בקולה עד כמה הוקל לה בסיועו, שהיא נהנית מעזרתו ובזכותו היא מרגישה טוב יותר. אולם האישה רואה את עזרת בעלה כדבר המובן מאליו
בעלי לחוץ, אבל הוא לא משתף אותי בקושי שלו. האם הוא מרוחק ממני? למה הוא עושה זאת? על תת המודע של הגבר
הוא מבקש דברים שראה אצל משפחה או חברים, היא רוצה לבנות בית שמתאים להם, ולא לאחרים. אצל מי הצדק?
מה מבדיל את צורת החשיבה של הגבר מזו של האישה? ומה יכול הבעל לעשות כאשר אשתו מתלוננת על קשיים בעבודה?
גם אם האדם יפעיל כוח, ונראה לו שבעקבות הכוח הוא יגיע כביכול להישג, צריך שידע שההישג הוא חיצוני בלבד, ובבוא היום זה יחזור אליו כבומרנג
מה ההבדל בין ויתור אמיתי לבין צבירה של רגשות שליליים? ולמה אנחנו מתפרצים פתאום על דבר קטן ושולי, לכאורה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה