כל התכנים של חנה דיין

אדם שמחובר לעצמו, בעצם מחבר בין הכתר למלכות, והחיבור הזה הוא חיבור בריא ומאוזן רק כשכל הקומות בנפש מאוזנות. כשיש חוסר איזון, והקומות לא מאוזנות אחת מתחת לשנייה – נוצרים פערים בנפש

"אישה שמחוברת לכתר נשארת יציבה ולא משתנה. כשתצליחי להרים את העיניים ולהבין שיש מעליך כתר, את תעשי את השתוות הצורה לתכונה האלוקית שבך. זה יעזור לך לעמוד בתוקף, כי יש פה אמת"

תחושת העונג ותחושת הקיום שמתקבלת דרך המסכנות היא תחושה מזויפת, ואין בה ערך אמיתי, ממש כמו ג'אנק פוד, שממלא את הגוף ואין בו ערך

כוח הדמיון מעורר את כוח התענוג בנפש. כוח הדמיון בעצם הוא כמו חוליה שמקשרת ונותנת כיוון ועוצמה לכוח המשיכה. אז מה יקרה לך כשתדמייני שוקולד?

"לבני אדם יש רצון טבעי לחפש חופש ועצמאות. אבל חשוב שתבינו שיש פה סוד גדול: חופש וחוסר גבולות הם אחד ממקורות הסבל הגדולים אצל בני האדם"

"זה בעצם כמו לצפות בסרט בשפה זרה. על מנת להבין לעומק את העלילה, אתה חייב לקרוא את הכתוביות. אתה בעצם צריך לשים לב למנגינה שיש ברקע, ולא להצטמצם רק לסצנה המצולמת"

"העשייה שלך בבית לא חייבת בהכרח להפוך אותך לקורבן". "אז למה זה הופך אותי, אם לא לקורבן?", שאלה. "למקריבת קורבנות"

"אתה צריך לעשות עבודת נפש שכוללת התבוננות, על מנת להזדהות עם הרצונות של אשתך. ככל שרמת האמון שלך בה גבוהה יותר – כך אתה כמעט שלא צריך לעבוד בזה, וזה יבוא לך טבעי"

"הייתה לכם מציאות נפרדת של איש ואישה נפרדים, ולכן על מנת לייצר את החיבור הראשוני, גלעד היה צריך לכבוש אותך, ואת היית צריכה לפנות לו מקום ולהיכבש על ידו"

"כאשר אישה לא מחוברת לעצמה, גם אם האיש ינסה בלי סוף להיות מחובר אליה, לא יצליח להתקיים פה קשר זוגי אמיתי, כי היא לא מחוברת לעצמה"

מה קורה כשזוג שנראה על פניו שזורם בקלות, למעשה מתמודד עם בעיות מתחת לפני השטח? ולמה בת הזוג משחקת תפקיד כל כך חשוב בטיפול?

האישה שמה באופן טבעי את חייה בזוגיות. היא מסכנת את חייה על מנת שהם יוכלו להביא ילדים לעולם. הגבר לא מגיע עם מסירות נפש מובנית, הוא צריך לעבוד בזה

"זה כמעט כמו למלא את מיכל הדלק של האוטו במים במקום בדלק. אתה ממלא וממלא, אבל זה לא מה שהרכב צריך. היא חייבת שהנתינה שלך תהיה מתוך מסירות נפש אמיתית"

החיבור הזה לגוף, זו השפה של הילד שבך, וזו השפה שאיתה תוכל להכיל ולהרגיע אותו. שפת הגוף היא שפת הטראומה. הטראומה נמצאת בזיכרון, והזיכרון מתלבש על הגוף

"כשגדלת, מנגנוני ההגנה האלה לא הספיקו, והיית צריכה להעצים אותם ולשכלל אותם. כך הם הפכו להיות נוקשים מאוד, וחלקם הפכו להתמכרויות"

איך בעצם אפשר לאחד בין שני העולמות שלנו? נשאר ככה, נפרדים ובודדים? הרי כל אחד רוצה להשמיע את האמת שלו

טבעי ששניכם מתנגדים לתהליך, כי זה יושב לשניכם על אותן נקודות תורפה. בשביל להצליח להתגבר על ההתנגדות הטבעית שיש לכם למקומות האלה, נדרשת התבוננות עקבית

קשר בלי עבודה פנימית - הוא קשר שמיועד לקריסה. אבל איך מגיעים לקשר פנימי?

כשאתה מקנא, אתה מאבד את עצמך. כשאתה מחובר לעצמך, למקום הגבוה הפנימי ביותר בנפש, אז אתה לא נותן לעקרונות שהם לא שלך לגרור אותך

"אבל איך אני אמורה להתמודד עם זה שמכעיסים אותי? אם מכעיסים אותי, אז אני כועסת. זה נראה לי הכי טבעי בעולם. מה, עדיף להיות מנותקת כמוהו?"