כל התכנים של חנה דיין

כשאנחנו זוכים להרגיש מרירות מהמרחק מהשם, זה לא משהו רע, יש בזה הרבה עונג. זה שיקוף ליוקר ולשמחה שיש בקשר

למה יש לי חרדות, ואיך הידיעה על נוכחות ה' מסביבי יכולה לעזור לי להתגבר עליהן?

כשאתה שלם לחלוטין עם ההחלטה להיות הורה, אתה תנסה לייצר כמה שיותר הזדמנויות למגע עם הילד. לפגוש את הילד, את הקשיים שלו ואת ההתמודדויות שלו

"אתה רוצה שתהיה לך תמונה יפה כזו של משפחה שאוכלת ארוחת ערב משותפת, שכולם מחייכים. ואז את באה ומנפצת לו את הבועה, כי מה שאת מציעה לו זה שצריך ללכת איתם לרופא שיניים, לחוגים"

"איך אני אפתח אליו? אחרי כל הפגיעות שלו בי? את יודעת מה זה לחיות ככה עם החוסר הזה כל כך הרבה שנים, כשאני עצבנית ופגועה?"

הבעיה היא שנוצרת בתוכי תחושה שאם אני לא הולך אחרי הרצון שלי, אני בעצם מרגיש שאני מוחק את עצמי. לוותר על עצמי? את זה אני לא יכול לסבול

גאווה, פירושה כאשר אדם מנסה לקבל חיות, כוח ועוצמה ממשהו שאין לו. כשאני מרגישה חיסרון, אני בעצם מרגישה שחסר בי משהו מאוד מאוד יסודי, וזה גורם לי להרגיש מצוקה

"אני לא חושבת שאת רוצה להתגרש. אני גם לא חושבת שאת לא רוצה להתגרש. את בעצם לא בוחרת, לא בגירושין ולא בנישואין"

נשארת איתו, אבל זו לא היתה הבחירה שלך. עשית את זה מפחד. ומה תעשי עכשיו?

אתה צריך ללמוד מתי ומול מי להישבר. אתה לא צריך כל הזמן להישבר. אבל אסור שהתדמית תהפוך אותנו לעבדים שלה, שאנחנו כלואים בתוכה. הייתי מציעה שתתחיל את זה מול ליטל, את שבירת התדמית

בעצם אין פה שום מחויבות אמיתית. כשטוב לי - אני נשאר, לא טוב לי - אני הולך. אף אחד לא יוצא מעצמו

מבחוץ, כביכול, הכל מתפקד בסדר. יש איזה רובד חיצוני שנשארים בו: קניות, ילדים, שבת, טיולים ושאר עניינים תפעוליים של בית ומשפחה. חסר החיבור הפנימי, וזה הדבר המרכזי שמפריד ביניכם

הרבה פעמים רק מנסים להגביר את מצב האהבה, ולא מטפלים במצב הבסיס, שהוא הכבוד. ויש זוגות ששמים את כל הדגש על הכבוד ההדדי (שלב הבסיס), ולא לוקחים את זה הלאה, למקום של אהבה ודבקות

זה שהיא עכשיו נגדך, זה כי היא נלחמת עליך. זה גם למענך. שתהיה מחובר, שתהיה יחד. היא משקפת לך, בצורה שאולי קצת מכאיבה לך, את זה שאתה בעצמך התנכרת

אתה חושב שהבעיה שאתה לא מספיק אהוב, אבל מה שכואב לך זה שאתה לא מספיק אוהב

היא עומדת ליפול לבור עמוק עם הבחירה הזו שלה, מה אני יכולה לעשות?! יש רק דבר אחד שאפשר לעשות

הדמיון הוא מנוע שעוזר לבטא את כוחות הנפש שלך, ולא מגיע כדי לשמש לך מקלט מהמציאות המרירה של חייך. את צריכה להתמודד עם המציאות ועם כל מה שזה אומר

"אני דווקא חושבת שזה לא באמת מחזיק - רק בגלל הבחירה. אני חושבת שמה שמחזיק את כל הזוגות זה רק הילדים שלהם. מה יכול להחזיק זוג שלא מצליח להביא ילדים?", שאלה נועה

"אני הולכת לשאול אתכם שאלה חשובה מאוד, שלא הרבה הורים עוצרים ושואלים את עצמם: מה מבחינתכם הדבר הכי עיקרי שהורה צריך לתת לילדיו?". "ערכים, דרך ארץ, תורה, מצוות", הם ענו. "נכון זה חשוב, אבל לא אמרתם את הדבר שהוא הכי חשוב והכי יסודי בחינוך"

"אני מבינה שכואב לך, זה הגיוני. אתה חייב לפגוש את הקושי ולהתמודד. עדיף לך שזה יהיה בעזרתי, ולא שתפגוש אותו דרך המציאות, כי אני מרגישה שאשתך כבר מיואשת"