איפה תועדו עשר המכות בארכיאולוגיה?

שאלה:

למה לא מופיע זכר לעשר מכות בהירוגליפים בפירמידות? האם ידוע לכם אם סיפור עשר מכות הקלט בכל מקור חוץ מהתורה?

שלום וברכה,

למעשה נמצאו. פפירוס איפוור מתאר הפיכות טבע אדירות במצרים, מתים בכל בית, עמוד אש, ואף מספר שכל היאור הפך לדם (אולם לפי מחשבתו זה קרה בגלל גופות במים).

כמו כן נמצאה במצרים "מצבת מרנפתח" שבה מוזכר בפירוש עם ישראל לפני יותר מ-3000 שנה.

הארכיאולוגיה לוקה בחוסר ידע רב

מכל מקום, עם או בלי ראיות אלה, צריך לדעת שהארכיאולוגיה לוקה בחוסר ידע רב, ולא ניתן להביא ראיה מתוכה נגד מאורע. השושלת המצרית נכחדה ואיננה, כך שאין לה היסטוריה רצופה. מה גם, שאין כמעט ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה. השושלת של מצרים מבוססת ברובה על כתביו של היסטוריון מצרי בשם מנתון שחי לפני 2000 שנה לערך. הידעת שבכל הכתובות וההירוגליפים שנמצאו במצרים העתיקה - לא מוזכרת אפילו פעם אחת בניית פירמידות במצרים? בתוך הפירמידות אין הירוגליפים וכתובות כלל. יש לארכיאולוגים השערות רבות על בניית הפירמידות, אך מצרים העתיקה לא מספקת מידע על הקשר הזה. מכאן תוכל להבין שהמידע בנושא מצרים העתיקה ותרבויות אחרות לוקה בחסר, ומבוסס על השערות החוקרים - לרוב יותר מאשר על עובדות אמיתיות שנמצאו בשטח.

אנו יודעים שהתורה היא אמת - בזכות שיש לנו היסטוריה נאמנה בת אלפי שנים, המתעדת ומאמתת את שליטתו של בורא עולם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף, במשך 40 שנה במדבר, בנבואות לא הגיוניות שהתרחשו לאורך יותר מאלפיים שנה כמתואר בספר הספרים, ועיקר התגלותו של בורא עולם בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני.

אבותינו ואבות אבותינו העבירו בנאמנות את התורה והחגים והמצוות, והיו מוכנים להקריב את חייהם בכל דור על אמיתותה. אנו לא מאמינים ביציאת מצרים רק "בגלל שזה כתוב בתורה", אלא בזכות אבותינו המעבירים את התורה מדור לדור כהיסטוריה הלאומית של עמנו מזה 3300 שנה. על כן ספר התורה מהווה עדות היסטורית לאומית שאינה ניתנת להכחשה, וכל אותם "מכחישי מקרא" אינם שונים מאותם "מכחישי שואה" שהתעוררו בשנים האחרונות.

יהדותנו מלכתחילה איננה מבוססת על אמונה עיוורת, אלא על היסטוריה של התגלות.

כאשר עם שלם מעביר מדור לדור מאורעות היסטוריים כלל-לאומיים, לא ניתן להתכחש אליהם רציונלית.

מספיק ששני אנשים יטענו שהיה רצח, כדי שנאמין להם ונרשיע אדם. קל וחומר כאשר עם שלם טוען שהיה עד למאורעות אדירים, ומעביר את ההיסטוריה הזו לבניו ובני בניו - ואף חוגג חגים וימי זיכרון לזכרה.

את השואה זוכרים באמצעות רגע אחד של דומיה. אך נתאר לעצמנו שהיו זוכרים את יום השואה, על ידי כך שהיו בונים מחנות בחצר הבית, וישנים בהם שבעה ימים, או אוכלים במשך שבוע לחם יבש ומצומק לזכר השואה. האם היה אז אדם המעז להכחיש את המאורע? האם יתכן שעם שלם יסכים לקבל על עצמו מנהגים קשים לזכר היסטוריה שלא היתה?

ובכל זאת עם ישראל חוגג את חג הסוכות מזה אלפי שנים, ובמשך שבוע אוכלים וישנים בסוכה – זכר לענני הכבוד שליוו את ישראל ביציאת מצרים. כמו כן, עם ישראל חוגג את חג הפסח במשך אלפי שנים, ובמשך שבוע לא נוגע בחמץ, ואוכל מצות, ומספר ביציאת מצרים כפי שסיפרו אבותיו ואבות אבותיו. האם ניתן להכחיש היסטוריה כה חזקה? אדם רציונלי לא יעשה זאת.

בבקשה ראה את המאמרים הבאים:

להכיר באמת תוך חמישה צעדים פשוטים

אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית

וחפש בבקשה בגוגל את המילים "שיחה גורלית". חוברת חשובה זו תוכל לעזור לך רבות באמונתך.

שלך בברכה,

דניאל בלס