עובדות ביהדות
מהו פדיון הבן? מדוע פודים רק את הבכורות? ולמה המעמד שווה ערך ל 84 תעניות?
מדוע פודים רק את הבכורות, מה קורה כשהאבא כהן, וכמה שווים חמישה סלעים?
- צוריאל גביזון
- י"ב חשון התשע"ד
פדיון הבן
מהו פדיון הבן?
פדיון הבן היא מצוות עשה המוטלת על האב של בן בכור לפדותו מאת הכהן. זו אחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום של תינוק זכר ונהוג לערוך את טקס פדיון הבן ברוב עם ובסעודת מצווה. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום ´חמישה סלעים´ – סכום של מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה (כ-96 גרם כסף צרוף). תינוק יתום או מי שלא נפדה על ידי אביו, חייב לפדות את עצמו כשיגדל.
אך לא כל בכור חייב בפדיון. רק בן זכר שהינו ´פטר רחם´ לאמו, כלומר הוולד הראשון שנולד בלידה טבעית, (ולא בניתוח קיסרי) חייב בפדיון. אם לפני הולדתו עברה האם הפלה, הוא אינו נחשב לבכור.
את התינוק מלבישים בבגדי פאר, והנשים מקשטות אותו בתכשיטי הזהב שלהן – כתיקון לחטא העגל בו נלקחו התכשיטים לעשיית עגל הזהב. התינוק מובל על מגש כסף וכרית רקומה, ומוגש לידי הכהן. האב אומר: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר: זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי. וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה לִפְדוֹתוֹ...". הכהן שואל את האב (בתרגום מארמית): "במה אתה חפץ יותר, לתת לי את בנך או בתשלום חמישה סלעים שאתה חייב מהתורה?", והאב משיב לכהן: "חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵילָךְ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ כְּדִמְחַיַיבְתִּי מִדְאוֹרַיְיתָא".
הרב ירון אשכנזי בקטע קצר על סוד מצוות ברית המילה
למה עושים פדיון הבן?
מצוות פדיון בכור היא אחת המצוות הראשונות בתורה, והיא נאמרה בקשר למכת בכורות: "כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל". כלומר, מלכתחילה התורה קדשה את הבכורות לעבודת הקודש במקדש. אולם לאחר חטא העגל, בו חטאו גם הבכורות, החליפו הכהנים והלויים – שלא חטאו בחטא העגל - את הבכורים בעבודת הקרבנות, ואחר כך בארץ ישראל ובמקדש. והבכורים נדרשו לפדות את עצמם מאת הכהנים.
מדוע נצטווינו על מצוות פדיון הבן? הרב דן בן חיים מסביר
משהו מעניין לסיום
מצוות פדיון הבן היא מצווה נדירה יחסית, ויש מקרים רבים בהם התינוק לא חייב להיפדות, ביניהם:
- רק בנים ובכורים נפדים.
- אם היו לאם הריונות קודמים שהסתיימו בהפלה או בלידת מת
- רק מי שנולד בלידה רגילה נפדה. ילד שנולד בניתוח קיסרי אין פודים, משום שאינו ´פטר רחם´, שהרי הוצא מן הבטן ולא מן הרחם.
- בנים בכורים במשפחת כהנים או לוויים אינם נפדים (גם אם אבי התינוק כהן/לוי וגם אם אמו בת למשפחה כזו. כהן שנשא גרושה - פודים).
למעשה ניתן לומר שפחות מ-15% מהתינוקות הנולדים כיום חייבים בפדיון הבן. לכן מצווה זו נחשבת לנדירה, ומובא בספרות התורנית שיש חשיבות להשתתפות בשמחה זו, השקולה ל-84 תעניות (´כסף הפדיום´ - פ"ד יום).
שאלות נפוצות באותו נושא שאולי יעניינו אותך: