"ושמחת ועזרת והגעת (בזמן)": 20 כללים למתארחים בחגים
תקופת החגים מתאפיינת בנסיעות בין-עירוניות ובאירוח בלתי פוסק. סבא וסבתא, גיסים וגיסות, נכדים ואפילו נינים. עם ישראל אוהב לארח ולהתארח. השאלה היא – איך עושים את זה נכון?
תקופת החגים מתאפיינת בנסיעות בין-עירוניות ובאירוח בלתי פוסק. סבא וסבתא, גיסים וגיסות, נכדים ואפילו נינים. עם ישראל אוהב לארח ולהתארח. השאלה היא – איך עושים את זה נכון?
המנחה כתבה פוסט על רקע ההתנכלות לחרדים, בו תיארה את משפחתה: "שני גיסים שלי הם במערכות הביטחון, עם סיווג בטחוני כל כך גבוה שאין לי מושג מה הם עושים. במקרה הטוב קוראים לזה דעות קדומות. במקרה הרע – גזענות"
האם ההנהגה מול גיסים וגיסות יכולה להיות חופשית, כמו שיש בין אחים או שמא בהנהגה שכזו קיימת בעיית צניעות?
"להוריי יש כיום מעל 2000 צאצאים. יש לי 3 גיסים גדולי הדור. אילו לא היו מגרשים את משפחתנו מהונגריה באותם ימים – מי יודע מה היה עולה בגורלה של משפחתנו?!" הרב אריה שכטר על ההשגחה הפרטית של משפחתו
אחרי שהכרתם אותה מ"יומנה של גרת צדק", טליה צימברג מתקדמת לפרויקט הבא שלה באתר הידברות – מדור מתכונים וסיפורים. ובמדור הראשון: חושט כאראפס. כן, שמעתם נכון
שני גיסים צעדו יחדיו לבית הכנסת בערב שבת האחרון, כאשר אחד מהם התמוטט לפתע ואיבד את ההכרה. למזלו הרב, מי שצעד לצדו הוא מתנדב הצלה כמותו, שעד מהרה לקח פיקוד והחל בפעולות החייאה. כעת אומרים רופאיו: "פעולות ההחייאה של הגיס, הן שהצילו את חייו"
כשיהודי זוכה להודות לה' על חסדו הטוב – בורא עולם פותח לו את השערים, מיטיב עמו בחזרה. רבים מהניסיונות העוברים עלינו, תפקידם ומטרתם לגרום לנו לשאת עיניים מודות ומוקירות תודה לשמים, להעריך את חסד הבורא עד הנה, כדי לפתוח לנו שערים לחסד נוסף והשפעות נוספות וברוכות משמים. ההמלצה היומית: להודות לבורא עולם
"הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל שכל בחייו ארבעה מילדיו וכן את רעייתו, ובאף אחת מהפעמים לא ראיתי אותו מזיל דמעות", אמר הרב קנייבסקי. "עם כל זה, אני זוכר פעם אחת שמורי חמי הוריד דמעות מעיניו"
מה ההבדל בין מצוות בין אדם למקום לבין מצוות בין אדם לחברו? האם ברלין נחשבת כמו ירושלים? ומדוע מוכיח יעקב את בניו במקום לברך אותם?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה