הרב רצון ערוסי

הרב רצון ערוסי דן בחוק השבות, על היבטיו השונים.

הרצאה מאת הרב רצון ערוסי

מה דעת התורה על שביתות והפגנות?

שומעים על עשרות דיווחים על הדרת נשים מצד גורמים חרדיים. האם הדבר נכון? מה דעת התורה על שירת נשים בציבור והאם מורה היהדות על הפרדה באוטובוסים?

מה דעת התורה על פעולות תגמול ופעולות נקם של יחידים כנגד יחידים ויחידים כנגד ציבורים המכונות "תג מחיר"?

סוגיות אקטואליות במשפט העברי, מאת הרב רצון ערוסי. והפעם: המתת חסד.

במשפט הכללי יש מושג של עד מדינה, שהוא בד"כ שותף לדבר עבירה. וכשקשה למשטרה ולפרקליטות למצוא ראיות כדי להפליל את העבריין העיקרי, המדינה מבטיחה לשותף של העבריין חיסיון משפטי אם יעיד בבימ"ש על האירוע באופן שהעבריין העיקרי יורשע ויבוא על עונשו. במשפט התורה עד מדינה הוא מושג פסול מלכתחילה והרבה סיבות יש לכך. אולם, גם במשפט התורה, יש דאגה להגנה על החברה בעת שהעבריינים מהלכים אימה כנגד חפים מפשע, או פועלים בשחיתות נוראה. לכן מדין הוראת שעה, ההלכה מכירה בעד המדינה, אבל יתרונה של ההלכה שהיא בוודאי תנחה את עד המדינה לאפיק של חזרה בתשובה. זאת מלבד רעיונות מושכלים שההלכה יכולה להציע לתיקון "עד מדינה".

הרב רצון ערוסי על סוגיית התאומים שמתו והוריהם נחשדו בטלטול, במשפט ובהלכה.

עובדי קבלן נחותים בזכויותיהם, מופלים לרעה, שביתה מקיפה בגיבוי בית הדין לעבודה. שיטת ההלכה היא מוח ושלום ולא כוח והכנעה, ביה"ד מכריע ולא מבקר בלבד. צעדים לקראת תמורה לדרכה של התורה.

עמדנו על מעורבות הדיינים בהליך השיפוטי הפלילי, וזאת כדי להגיע לשני יעדים: שלא להרשיע אדם חף מפשע, וגם להעניש ולהרתיע כדי להגן על החברה. בדיני ממונות יש לעולם שני צדדים: תובע ונתבע. ולכאורה, צודק המשפט הכללי שמעורבות של השופט עלולה לפגוע בשוויון של בעלי הדין, או לפגוע חלילה בצדק. אולם המתבונן יראה, שהמשפט הכללי יוצר מצב, שאין בפועל שוויון בין הצדדים, כי בעל המאה הוא בעל האפשרויות להצליח במשפט. לא כן במשפט התורה. הדיינים יודעים היטב את חובתם החשובה מאוד לדאוג לשוויון בין בעלי הדין, אך הם גם מוזהרים מאוד להוציא צדק לאור עולם. ולצורך השגת שתי המטרות הללו יש מחובת הדיינים להתערב, לבירור טענות בעלי הדין, וכן בחקירת בעלי הדין והדיינים. וכן בדרישת ראיות ועדויות, ואפילו בחובתם לפתוח פיו של בעל דין שמתנהג כאילם, וכן בזהירותם הגדולה מפני דין מוטה.