הרב רצון ערוסי

במשפט הכללי מתקשים להתמודד עם רצח, לא רק בגלל הכישלון החינוכי, אלא גם בגלל שתי האבחנות: רצח בכוונה תחילה ובין הריגה. השופטים מוגבלים בענישה של מאסר עולם לרוצח בכוונה תחילה, ומספר שנות מאסר להורג. לא כן משפט התורה, מלבד ייחודיותו בחינוך לערכים, הוא קבע דרגות שונות של רצח, כך שלדיינים יש מרחב תמרון, וכן נתן לדיינים סמכויות אידיאליות ופרגמטיות, וסמכויות ענישה יצירתיות, כך שלפי משפט התורה יש יכולת התמודדות עם המציאות החמורה בה אנו חיים.

העבירות: נהיגה בלי רשיון, נהיגה במצב של שכרות או סימום, מהירות מופרזת, פגע וברח, רשלנות פושעת. חומרת העבירות: שופך דמים, סכנה לרבים. עונשים: שלילת רשיון, פיצויים כספיים, מאסר חמור וממושך, טיפול בנפגעי תאונות דרכים לתקופה ממושכת. עונשים למשמעות וגורמי משנה, חינוך בדבר קדושת החיים שלא לתת רשיון רק למי שיש לו המלצות מאנשי ציבור, דת וחינוך

הרב רצון ערוסי מתייחס בהרצאה זו לחוק טל.

נושא כאוב זה - אלימות בין בני בוער זוכה להתייחסות מיוחדת ונרחבת. מומלץ!

עמדנו על מעורבות הדיינים בהליך השיפוטי הפלילי, וזאת כדי להגיע לשני יעדים: שלא להרשיע אדם חף מפשע, וגם להעניש ולהרתיע כדי להגן על החברה. בדיני ממונות יש לעולם שני צדדים: תובע ונתבע. ולכאורה, צודק המשפט הכללי שמעורבות של השופט עלולה לפגוע בשוויון של בעלי הדין, או לפגוע חלילה בצדק. אולם המתבונן יראה, שהמשפט הכללי יוצר מצב, שאין בפועל שוויון בין הצדדים, כי בעל המאה הוא בעל האפשרויות להצליח במשפט. לא כן במשפט התורה. הדיינים יודעים היטב את חובתם החשובה מאוד לדאוג לשוויון בין בעלי הדין, אך הם גם מוזהרים מאוד להוציא צדק לאור עולם. ולצורך השגת שתי המטרות הללו יש מחובת הדיינים להתערב, לבירור טענות בעלי הדין, וכן בחקירת בעלי הדין והדיינים. וכן בדרישת ראיות ועדויות, ואפילו בחובתם לפתוח פיו של בעל דין שמתנהג כאילם, וכן בזהירותם הגדולה מפני דין מוטה.

עובדי קבלן נחותים בזכויותיהם, מופלים לרעה, שביתה מקיפה בגיבוי בית הדין לעבודה. שיטת ההלכה היא מוח ושלום ולא כוח והכנעה, ביה"ד מכריע ולא מבקר בלבד. צעדים לקראת תמורה לדרכה של התורה.

הרב רצון ערוסי על סוגיית התאומים שמתו והוריהם נחשדו בטלטול, במשפט ובהלכה.

הגזענות המקורית היא זו שמבחינה בגזע מובחר על בסיס ביולוגי ועל זה מושתת היחס לאדם, לטוב ולמוטב. גזענות כזו פסולה גם במשפט וגם בהלכה. אולם במשפט הכללי כל התייחסות גזענית אף שהבסיס לה הוא לא הקריטריון הביולוגי אלא האידיאולוגי, גם היא פסולה. לא כן בהלכה. הקריטריון האידיאולוגי הוא הקובע את יחס ההלכה לבני האדם, לא הקריטריון הביולוגי. ואם בני עם מסוים מחזיקים באידיאולוגיה פסולה ומסוכנת, היחס לאותו עם יהיה שלילי לא בגלל הביולוגיה אלא בגלל האידיאולוגיה.

הרקע העובדתי: התפטרות המתמחים. העקרון המנחה: אין עבדות בכפיה, "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים. דין עובד יחיד ודין עובדים רבים מאוגדים. שביתה או התפטרות של ארגון עובדים כחלק ממאבק למען שכרם וזכויותיהם: אין לפגוע בצרכים חיוניים של החברה כגון בריאות וביטחון, ובערכיה כגון חינוך. הדרך לפתרון סכסוכי עבודה עם ארגוני עובדים - בוררות חובה.

הלשנה בהוראת החוק: חשודים בעבירה בשירות הציבורי (לשכת רה"מ), חוקי התנועה נגד עברייני תנועה, עדויות רפואיות, גישת משפט התורה, הקדמת והעדפת התורה על פני ההלשנה. \את ועוד בהרצאה מחכימה זו.