טורים נשיים

לא משנה איך תאיימו עלי, לא משנה אלו סרטונים תפיצו ברשת, לא משנה שתפגינו עם דגלים ענקיים ברחובות, לא משנה כלום. יהודי יש לו כוח פלדה, יהודי יודע למסור נפש

3 סיפורים, שני מסרים והחלטה טובה אחת להמשך הדרך

תשאלי את עצמך איך את מרגישה, ולרגע תרגישי אהבה שמתפרצת בתוכך ושוב אחר כך דעיכה ותחזרי למחשבות הטורפות שלך

הטיפות הללו נתנו לי להבין שכמה שכל אחת היא אחת ומיוחדת בפני עצמה, יש לה גם חלק בעולם, חלק בעמ"י חלק בשרשרת הדורות, וחלק בקרוב הגאולה, כי היא מצטרפת למעשים נוספים של הכלל

הטלוויזיה חינכה אותה בילדותה לבוז לתורה ולחכמיה. לאחר שחזרה בתשובה היא בנתה עולם רוחני יציב שקרס מול עיניה ביום הבאתו למנוחות של הרב קניבסקי: היא תכננה להמשיך ביומה כרגיל, ואילו התקשורת ה"חילונית" הבינה עוד לפניה שעוצרים את היום, ונפרדים מגדול הדור. טור בעילום שם

הוספתי הינומה עם כתר של פרחים עדינים, וידעתי כבר למה אתחפש בפורים הזה. אני אהיה כלה. כל הפושט יד נותנים לו, נכון? ואני רוצה להיות כלה

"הכי כיף בעולם! בינינו, את מעדיפה להיות לבד?". "לא...", היא ענתה, "אבל את יודעת, המורה, זה קשה, כלומר זאת עבודה. הדבר האחרון שהייתי אומרת על נישואין הוא שזה כיף"

אם הכל בא בקלות – אז מה שלא קל לי, אני פשוט לא מנסה. אז אני נשארת באזורים הקלילים של החיים, ואולי מפספסת כל כך הרבה. ריקה רזאל בטור מיוחד לרגל צאתו של הסינגל החדש שלה

אולי באמת, הכי כדאי, לערבב את שתי השיטות ודי. להיות קצת מסיימת וקצת בוהה, להיות קצת מאורגנת וקצת מעופפת, קצת בת דודתי וקצת אני

קידוש החודש, הוא בעצם להבין את החשיבות של הזמן, לייקר את הזמן, ועוד יותר מכך - לקדש אותו. אבל איך אפשר לקדש זמן?

איך אפשר להשוות זוג רווקים שנפגשים פעם בתדירות כזו או אחרת, בלי ילדים, בלי לחוות הריון או לידה, בלי משכנתא על הראש, בלי חובות, אחריות, פרנסה?!

כמה קל ליפול במלכודת הזאת ולהרגיש שהילדים צריכים לרפא את הפצעים שלנו, לתת לנו את הכוח שחסר בנו. אבל, אם נסתכל רגע בכנות במראה, אז לא

עד היום אני "חולמת" להיות מישהי אחרת: חרדית מבית, מרוקאית אותנטית, תושבת יהודה ושומרון המחוברת לטבע, ירושלמית במקור או אמנית חוזרת בתשובה תושבת צפת. גם אצלכן זה ככה?

איך נכון יהיה להציג דמויות כאלה? מאיזה שבח היית מתחילה לתאר אותן? אולי לפי שם המשפחה ממנה הגיעו? אולי מהתואר שלהן? אולי מהדרגה שלהן בקריירה? אולי מהקשר שלהן לדמויות מובילות אחרות?

"האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו"

השבח מיוחס להורים שגידלו ילד מוצלח. כשהילד מצליח - זו הצלחה של ההורים. הם מתגדלים מכך. כשאת מגדלת – את בעצמך מתגדלת

"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה

תגידי... מה חשבת לעשות עם כל הגדוּלה הזו? לשמור אותה רק לעצמך? לא חבל? אישה גדולה - מגדלת. מה שאת - עשי לאחרים

שירי פריאנט עברה למושב אמיד בצפון וראתה איך לכולם סביבה יש בתים מפוארים ורק היא חיה ביחידת דיור צנועה עם הרבה חובות ומעט מאוד כספים. היא כבר התחילה לחשוב שזה הגורל שלה, עד שגילתה ש...

לקראת יום כיפור, שירי פריאנט עושה חשבון נפש עם האישה שילדה ונטשה אותה