סיפור

הוא גדל בבית דתי, אך משחשקה נפשו בלימוד התורה - הוא החליט שמבחני הבגרות יחכו בצד. מאז הוא לא התחרט, הספיק להינשא, וממשיך להתעלות בתורה. ולכל מי שחושש, הוא מציע: רוצו לשם

"הנרות הללו מכל החלונות בחושך, הצליחו להחזיר אותי חמישים שנה אחורנית", היא התנשפה וקולה קטוע. "כך זה היה נראה בדיוק, הר הכרמל באותו לילה חשוך של ינואר". הזיכרון המרגש של אנה, שחוזר בחנוכה

האם ייתכן שדווקא הרגע שבו הדבר היקר לך מכל נשבר, יהיה הרגע שלא תרצה לשכוח לעולם? סיפור מעורר השראה על איפוק וגבורה

בבוקר למחרת, בעיתון של הקהילה היתה כתבה על הרב לרגל 30 שנה לפטירתו. היא ראתה את תמונתו שם וזיהתה אותו מיד. זה הוא! זה הרב שהביא לי את הפתק בחלום. סיפורה הנדיר והאמיתי של עקרה שנפקדה

היא פגשה אותו בארץ, הוא חזר איתה לארה"ב, ויחד הם מתחזקים מיום ליום. חצי שנה היא מחכה לו והוא נלחם על אדמת אפגניסטן. איך מתמודדים? מירי טרודו מספרת

הקהילה הקווקזית בחדרה פורחת, ויחזקאל מרדכייב, מקים ומנהל בית הכנסת "אור אל", ניאות לשתף אותנו בסיפור המעניין שלו ושל הקהילה

מה מחפש אברך חסידי בערב יום כיפור בתחנת רדיו חילונית במרכז מנהטן? פרופיל מתומצת לדמותו של אחד מגדולי המלחינים החסידיים בדור האחרון רבי יום טוב ארליך, בשיחה עם בתו בלומה. "עומדים נפעמים מול ההשפעה האדירה של אבא"

בעומדו מצטנף בפינתו, הוציא הזר לפתע משרוקית מכיסו, והחל לשרוק מנגינת רועים. מהומה התחוללה בבית המדרש

נזעקה לפתע בתי בבהלה. היה זה על השולחן? ואני רוקנתי מקודם את כל הפסולת והניירת שהיתה על השולחן היישר אל שקית האשפה שזה עתה נזרקה

לפתע פרץ אחד מבני הבית לתוך החדר. חסר נשימה הכריז: "מצאתי את המטבע. הנה המטבע!"

לילה, שנת תשל"ח (מרץ 1978) האוטובוס בקו שלוש נסע לאיטו במורד הרחוב הירושלמי, כשבקרבו נוסעים רבים. לפתע פיצוץ אדיר החריד את האזור כולו

"אי אפשר לדחות את העניין עד מחר!" שומע אני שוב את קולו של הזר, זהו עניין של פיקוח נפש

לפניכם סיפור מופלא על השגחה פרטית והצלה בתקופת השואה

מעודו לא שבעו עיניו מלראות את הגליל הענק. עם קצת מאמץ יכול היה להבחין בתווית המתנוססת בראש העטיפה

הסיפור שתשמעו היום יהמם אתכם. ייתכן אף שתתקשו להאמין שאכן התרחש המעשה. אך דעו להם שכל מילה אמת היא

באותו הלילה היה משהו באוויר שלא נתן לי להירדם. קמתי והדלקתי אש. הכנתי קנקן תה חם וישבתי ליד המדורה

יום אחד, בעומדו ממתין בתור בסופרמרקט ענק, שם לב כי אדם הלבוש בבגדי כומר בוחן אותו שוב ושוב. לפתע ניגש אליו הכומר ושאל אותו...

הרסיסים שהתפזרו ברדיוס רחב הגיעו אל תוך החנות בתוכה הוא שהה באותה שנייה גורלית...

כעיתונאי זה עניין של רגע אחד, ובעצם שבריר של שנייה, שבו אתה קולט שיש לך ביד סיפור מדהים. קלטת? תפסת. לא קלטת? פספסת