שלום בית

היא עדיין לא הבינה שנגמרו משחקי הכוחות – כי זה כבר לא בעלה, אלא רק הגרוש. הדרך שלה "לנצח" – היא לשנות את הסיפור דרך הילדים

הריב שחוזר שוב ושוב ביניהם הוא לא ריב על השתיקה וההסתגרות, אלא על הילדה שהייתה שקופה והילד שנעלם כדי לא להכאיב

האם מתעללת לצערנו בילד, והבעל שותק. לדעתו, השתיקה שלו שומרת על שלום הבית שלהם. האם הוא צודק?

גם אתם מרגישים שבן/ת הזוג לא מקשיבים לכם? קבלו טיפ קצר לכבוד ט"ו באב

בעלת משפחתון מסייעת לאישה נוספת בתחום, אך מתפלאה לגלות יחס משפיל ודורס. אחרי שנים של מחלוקת, שתי המשפחות מגלות כמה קשה ההקפדה – לשני הצדדים

כשהקשר הזוגי הופך לשדה הקרב של פצעי הילדות - רק אמת עדינה יכולה לבנות בו מקום בטוח

הגשר שיצרנו בין המודע לתת מודע הוא זה אשר יש ביכולתו לגשר על הפערים בציפיות של כל אחד מבני הזוג, ולמנוע מצב מחריף שיוביל לגירושין

"כל הדרכים שאתה משתמש בהן הן אמצעים אלגנטיים להסיר מעלינו את האחריות לחוסר הקשב שהיה לנו"

הכאב הזוגי לא נולד בקשר אלא רק מתגלה בו. דווקא דרך הריב מתגלה האפשרות לריפוי משותף - אם רק נעז להביט פנימה

הצד הכי מעניין של קנאות בונה הוא בקשרים, ובמיוחד בזוגיות. אנחנו רגילים לחשוב שקנאה הורסת קשרים, אבל יש קנאה מסוג אחר

כשהאישה לוקחת את המושכות והגבר נמנע מיוזמה, נחשפת הקריסה הפנימית של הקשר. שיחה שמציעה דרך לחזור אל מקומות של נוכחות, השפעה ובחירה

הוא פרנואיד, והשגרה שלה נפגעת בגלל הבעיה שלו. אין הדדיות, אין קשר, אין שלווה. זה מערער את הזהות של האישה. חשוב שהאישה תזכור: לא כל מה שהבעל מרגיש – הוא המציאות

המרחב האישי והחיבור הרגשי לא אמורים להתנגש, אלא לבנות אחד את השני. ככה עושים את זה