מנוחה פוקס

השיטה של ההפחדה באמת עוזרת לפעמים כמו במטה קסמים. אבל במקרים רבים יותר – לא. האם באמת זו השיטה הטובה והנכונה?

חידה: מי זו שיש לה רגליים והיא הולכת על הראש? – מי שידע את התשובה יקבל פרס כשיסיים לקרוא את הטור הזה

לחשוב מראש, לא לדבר יותר מידי ולהגיד גם "כן" – הדרכים לגרום לילד שלכם לציית לחוקים

מה עושים כשילד גדול עדיין ממשיך למצוץ מוצץ בעקשנות, ומסרב להוציא אותו מהפה?

הבטחות – צריך לקיים. אם לא – אל תבטיחו אותן מלכתחילה. 10 כללים חשובים לגבי הבטחות ולגבי הקיום שלהן

אולי הם שומעים, אבל לא מתייחסים. רוצים ילד שנותן יד? תנו לו מדרך כף רגל. הוא כבר יראה לכם שזה היה כדאי

למה כל כך קשה לנו לבקש סליחה? ולמה למרות הקושי, הסליחה כל כך חשובה? וגם: איך נקבל את הסליחה המופנית אלינו?

בתמימות אנחנו סבורים שכפי שהצלחנו להעביר 19 ימי ראש השנה בהיחבא, או 40 או 60 כאלו, כך נצליח גם הפעם. האמנם? האם מישהו מבטיח לנו שנצליח לעבור בלי להיתפס גם בשנה הזו?

מה כדאי לעשות בתחילת שנת הלימודים, כדי להבטיח המשך שנה פורה, מצליח ואיכותי? 8 עצות חשובות

השאלה היומית שלנו: ספר הילדים החרדי הקלאסי 'שלווה בחווה' נכתב על ידי הסופרת מנוחה פוקס. האם זה נכון או לא נכון? אתם מוזמנים לטקבק. התשובה תפורסם מחר

הילד הגיע הביתה עם התעודה. איך צריך להתייחס אליה? איך גורמים לילד לא להילחץ מהתעודה, וכך להגיע להישגים גבוהים יותר?

הוא כבר נשוי וגם אבא לילדים, ועדיין מבקש מאיתנו עוד ועוד. איך אפשר להסביר לו שאנחנו לא יכולים לתת לו הכל?

"רוצה על הידיים" מחליף את מקומו בתוך זמן קצר ב:"רוצה את הצעצוע הזה, דווקא אותו, דווקא עכשיו!" - לכן חשוב מגיל צעיר מאוד לפתור את בעיית הרוצה, הדחוף, החייב, המוכרח והמסכן

מנוחה פוקס מספרת על ערב חג הפסח ועל ליל הסדר בביתו של אביה, הרב אליעזר ברנדויין זצ"ל, שנפטר לפני כשנה. כיצד כבד את אשתו בערב החג ובחג, כיצד הקנה לילדים את סיפור ההגדה, ומי קבל מתנה לאפיקומן?

חולמים על ליל סדר מסודר, נעים, מרתק ומהנה לכל המשפחה? אל תשאירו אותו בחלומות. התחילו לתכנן את הסדר כבר עכשיו, ותוכלו להגשים את החלום

בבית צר גרנו בהיותי ילדה. התחפשנו בתחפושות שעברו אלינו בירושה מבני דודים רחוקים, וכך גם נראו. לא ציפינו כלל ליותר מכך, היה ברור שאלו התחפושות המלהיבות ביותר. אינני זוכרת שאי פעם התלוננו על התחפושת ורצינו אחרת. תמיד הרגשנו ברי מזל

פורים! חשבתם פעם איזה חג מוזר זה? אומרים לכם: לכו, תיהנו עד אין סוף! ובסוף גם תקבלו על זה שכר?

איך אתם מתייחסים לתעודות של ילדיכם? ישנם כל מיני סוגים של הורים ושל תגובות. והיו ההורים שלי, והיחס הנפלא שלהם שהפך את יום חלוקת התעודות ליום חג

רגע, היא לא קיימת? נו, אז מה? לפעמים צריך להעלים עין, לא להתייחס. כי מה זה משנה ק' או כ', העיקר שהכל מסתדר

כשהילדים קטנים, אנחנו משכנעים אותם לאכול עוד ביס ועוד אחד. כשהם גדלים, אנחנו מנסים למנוע מהם לאכול ולהשמין. איך מפתחים אצל ילדים את ההרגלים הטבעיים שיועילו לבריאותם?